מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

האוצר המשפחתי – זליג גבע

זליג גבע ועומרי יארמוש
זליג גבע ואשתו עדנה ז"ל
בין פולין, ארגנטינה וישראל

שמי זליג, ההורים שלי נולדו שניהם בפולין. אימא שלי, חסיה זלצר, נולדה בשנת 1919 בעיירה ברזנו שבמחוז וולני. אבא שלי, אהרון, נולד בשנת 1908 בעיירה פלונסק שבסביבת בירת פולין, ורשה.

אימא שלי הגיעה עם משפחתה לארגנטינה בשנת 1932 ואבא הגיע לארגנטינה בשנת 1936. הם גרו בבואנוס איירס, שם הכירו ונישאו בשנת 1943. אני, הבן הבכור, נולדתי ב- ב' בתשרי 1944 התש"ה, 20.9.1944. אחי, שלמה יעקב, נולד בז' בתשרי התש"י ב-30.9.1949.

בילדותי בבואנוס איירס נשלחתי לגן ילדים בבית הספר "תל אביב". בשנת 1951 התחלתי ללמוד בכיתה א' בשני בתי ספר: בבוקר בבית ספר ממשלתי, ואחר הצהרים בבית הספר תל אביב. אחרי כיתה ה' בבית הספר תל אביב, ואני בן 11, עברתי ללמוד בסמינריון למורים עבריים שבבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס: הבניין שנהרס בפיגוע בשנת 1994. בשנת 1958 התחלתי ללמוד בתיכון ממשלתי וכעבור חמש שנים, בסוף שנת 1962, סיימתי בגרות ובמקביל סיימתי לימודי בסמינריון למורים עבריים, מה שהקנה לי מלגת לימודים של שנה במכון גרינברג בירושלים.

אבא שלי הגיע, כאמור, לארגנטינה בשנת 1936. לפני צאתו מפלונסק אסף במזוודת עץ גדולה ספרי קודש שהיו בביתו והביא אותם איתו לארגנטינה. מזוודת העץ הייתה מונחת לאורך כל ילדותינו בחדר המגורים של הבית, ולא ייחסנו אליה חשיבות רבה. לאחר שהורינו הלכו לעולמם, אחי לקח לביתו את מזוודת העץ כשפתחנו אותה התגלה לנו אוצר משפחתי היסטורי. סבא רבא שלי, מנחם מענדל, רשם בכריכה של הספרים אירועים משפחתיים.

כריכה אחורית של המדרש, בכתב ידו של סבא רבא 

תמונה 1
תמלול ההקדשה: "זה המדרש שייך לר' מנחם מענדל בן שלמה זלמן גריץ משניאוודו הסמוך לפלינצק, היום  פרשת.. שנת תרל (1870)…."

בחרתי לצרף לתיעוד זה צילומים מתוך מדרש רבא של ספר שמות שהודפס בוורשה בשנת 1850, וזה תעתיק של מדרש קדום שהודפס באמסטרדם בשנת הת"א (1640). הספר הזה נרכש על ידי סבא רבא בשנת תר"ל (1870).

העמוד הראשון של המדרש, הודפס בוורשה בשנת 1850. למעלה חתימתו של סבא רבא מנחם מענדל

תמונה 2

כותרת נוספת של המדרש, עם ציון המקור מאמסטרדם

תמונה 3

כריכת עור מהודרת משנת 1850

תמונה 4

הספרים האלו מקשרים אותנו לדורות הקודמים שעולמם נחרב, ואנו מקימים מחדש כאן בארץ ישראל.

בתאריך י"ט שבט התש"ג, 13.2.1963, הגעתי לארץ ישראל כדי ללמוד שנה במכון למורים על שם חיים גרינברג בירושלים, שלאחריו הייתי אמור לחזור לארגנטינה ולשמש כמורה עברי.

החלטתי להישאר בארץ ישראל והתגייסתי לצה"ל כמתנדב בחודש ינואר 1964, לשירות של חמישה עשר חודשים בנח"ל. השתחררתי בחודש אפריל 1965, חודש לאחר מכן הוריי ואחי עלו לארץ. כך נסגר המעגל של המשפחה שהתחיל בפולין בשנת 1908 כשאבי נולד, ועד 1965, לאחר 57 שנים. ספק אם הוריי דימינו בילדותם שכך יהיה יתפתח מעגל החיים שלנו 57 שנים אחרי כן.

כשהוריי הגיעו למדתי ראיית חשבון. ב-ל' סיון בשנת התשל"ד 20.6.1974 נישאתי לעדנה יהודית קמיני. נולדו לנו ארבע בנות והיום יש לי שישה נכדים: עידן, עומרי, מיקה, מיה עדן וערן.

כמו כן, צירפנו למשפחתנו בת אומנה, דבורה, ולה יש ארבעה ילדים נוספים: רואי, בארי, נווה, והלל.

זליג ועומרי מציגים את הספרים במסגרת התכנית

תמונה 5

הזוית האישית

זליג: מאד נהניתי להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי עם עומרי. אני רואה הישג חינוכי גדול ביצירת מסגרת בה הדור הצעיר מתחבר לקורות הדורות הקודמים וממשיך את השרשרת המשפחתית והלאומית. במיוחד בתולדות עמנו שעבר במאה הקודמת שבר גדול, שממנו אנחנו עדיין משתקמים ובונים מחדש את הבית שנחרב.

עומרי הנכד: מאוד התרגשתי כששמעתי שאני הולך לעבוד עם סבא בבית הספר (חלק מהשמחה כי זה על זמן שיעור..), מאוד נהניתי במפגשים וגם למדתי על סבא – שזה עוד יותר בונוס. גם הביקור במוזיאון היה מעניין מאוד, וזכיתי להיות עם סבא שלי ליותר זמן ולא רק בשבת. אני חושב שכל תלמיד יהנה ללמוד קצת על המשפחה שלו. אפילו לי, שאני ילד מאוד אנרגטי, היה כיף לשבת ליד מחשב למספר מפגשים: זה נשמע כמו הרבה זמן, אבל הזמן עובר מהר כשאתה עם מי שאתה אוהב.

מילון

מִדְרָשׁ רַבָּה
מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל. השם מתייחס לחיבורים המוסבים על חמשת חומשי תורה ועל חמש המגילות. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הספרים האלו מקשרים אותנו לדורות הקודמים שעולמם נחרב, ואנו מקימים מחדש כאן בארץ ישראל“

הקשר הרב דורי