בלד אל שח
השם הקודם של תל חנן
מתוך:
ילדות בתל חנן
בלדה לחובש
כאשר הושמע השיר אחרי מלחמת ששת הימים הוא נתפס בעיני רבים באותה תקופה כמייצג של הנעלה שברוח הגבורה של החייל הישראלי, כפי שזו התבטאה גם בשירים אחרים בני התקופה (לדוגמה, בשיר "גבעת התחמושת"). לאחר המלחמה התקשו משפחות שכולות להאזין לשיר וביקשו שלא להשמיעו ברדיו. בלטה פנייתם של הורי החייל שלמה אפשטיין אל מלחין השיר אפי נצר, שהיה מכר שלהם, ובקשו שיתחשב ברגשותיהם ויפעל לאי השמעתו (פרטי נפילתו דומים מאד למילות השיר).
מתוך:
בלדה לחובש
בלדה לחובש
בלדה לחובש הוא פזמון עברי שנכתב על ידי דן אלמגור בשנת 1956 והולחן בשנת 1968 על ידי אפי נצר. זכה לפרסום ולהצלחה רבה בעקבות זכייתו במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון העברי בשנת 1969, בביצועו של יהורם גאון. ויקיפדיה
מתוך:
החיים הציוניים במושב
בלדר
(לשון חז"ל) שליח מהיר המעביר הודעות, מסמכים או חבילות. (ויקימילון)
בלדר
שליח מהיר הנושא מסמכים או הודעות/ שליח מיוחד המעביר מסמכים, תכתובת, או חבילות ממקום למקום/ שליח מיוחד בשירות הדיפלומטי. (ויקימילון)
מתוך:
יוסף החלבן במעברה
בלה
יפה ברומנית
מתוך:
סיפורה של סבתא שלי, בלה
בלהרציה
מחלה מסוכנת שמועברת על ידי יצורים בנהרות
בלוזה
מקום בסיני ששם היה בסיס צבאי. בהסכם השלום הוחזר למצרים
בלויות
שחוקות, מרופטות
מתוך:
דור התפילין
בלוף
שקר קל
מתוך:
גולדי כלבי האהוב
בלוק
בית רכבתי בשכונה
מתוך:
מעץ האשוח לשיח הצבר
בלוק
לבנה
בלוק
צריף ארוך בו היו גרים האסירים היהודים במחנות הרכוז.
מתוך:
סבתא רבתא שלי אסתר יולי
בלוק
מספר בניינים בעלי כמה קומות כך קראו לבניינים ולשכונות בעבר.
מתוך:
המכתב שלא הגיע
בלוק
כך קראו לבניין המגורים בילדותה של סבתא
בלוק 25
בלוק 25 ,שכונה בפי הנשים "בלוק המוות", השתייך רשמית לבית החולים של המחנה ואליו הושלכו אסירות חולות אנושות ומותשות לחלוטין, רובן יהודיות, שעברו סלקציה בבית החולים של המחנה ובקומנדו העבודה ונדונו למוות בתאי הגזים.
בלוק קרח
את הקרח היינו קונים ממוכר קרח שהיה מגיע לרחוב רכוב על עגלה בה היה ארגז אטום גדול ובו בלוקים של קרח. הוא היה מוכר לעקרות הבית רבע בלוק או שליש בלוק, אותם היינו נושאים הביתה בעזרת ידית לקרח הייתה פריט הכרחי בכל בית.(אתר נוסטלגיה אונליין)
מתוך:
מהמעברה למושבה
בלוק קרח
הקרח שהיו קונים ומכניסים למקררים שאז לא היה במקררים חשמל והקרח קירר את המצרכים שבמקרר.
מתוך:
ירושלים של מלכה
בלוק קרח
קובייה גדולה של קרח שרכשו ואיתה קיררו מוצרי מזון בבית.
מתוך:
החיים פעם
בלוק קרח
בשנות החמישים של המאה העשרים לא היו מקררים חשמליים, אבל היה צריך לקרר את האוכל, במיוחד בקיץ. לכן נולד מקצוע חדש, מוכר קרח. הוא היה מצלצל בפעמון גדול וכל עקרות הבית היו יוצאות עם מגבות גדולות, וקונות בלוק קרח, או חצי בלוק. בבית היה ארגז קירור עם מגירה שבה היו שמים את הקרח, וככה שומרים את האוכל מקורר.