מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בלדה לחובש

יוסף חגואל מספר בכתה את סיפורו
יוסי חגואל נפצע קשה בקרב על ירושלים
יוסף חגואל מספר את סיפור הצלתו ע"י החובש שלמה אפשטיין ז"ל

"בלדה לחובש": יוסף חגואל מספר את סיפור הצלתו ע"י החובש שלמה אפשטיין ז"ל.

יוסף חגואל מספר:

"נולדתי בשנת 1946 בבית החולים הצרפתי ביפו, לא היה אז בית חולים אחר. בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו – פעל ביפו בין השנים 1885–1969 כבית חולים כללי. בית החולים מוקם בפינת הרחובות יפת ולואי פסטר. בית החולים הוקם בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופעל משנת 1918 בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ומשנת 1948 במדינת ישראל (ויקיפדיה). הורי גרו אז בשכונת שפירא בתל אביב.

הוזמנתי השנה ע"י נכדי בן להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי ואתמקד בסיפור גבורתו של שלמה אפשטיין ז"ל שהציל את חיי. בבית הספר ׳הבילויים׳ ברמת גן ציינו השנה את חג החנוכה בסיפורי גבורה. קבוצת משתתפי תכנית הקשר הרב דורי זכתה לפגוש את יוסף חגואל – שסיפור הצלתו ע"י החובש שלמה אפשטיין, מוכר לכולם מהשיר "בלדה לחובש".

שלמה אפשטיין ז"ל קיבל על מעשהו את צל"ש הרמטכ"ל ובהמשך את עיטור העוז. יוסף חגואל סיפר למשתתפי התכנית את סיפור גבורתו של החובש שלמה וכיצד בזכותו ניצל.

יוסף מספר לתלמידים את סיפורו

תמונה 1

יוסף מספר:

"במלחמת ששת הימים, ביום השלישי של המלחמה, חטפנו הפגזה רצינית. נפצעו בהתחלה הרבה חיילים מקדימה ואחר כך גם אני. החובש שלמה אפשטיין ז"ל, ניגש לחבוש אותי.

במהלך שלושת הימים הראשונים של מלחמת ששת הימים, חטיבה 55, המורכבת מצנחנים במילואיםלחמה נגד המוצבים הירדניים בירושלים וסביב לה. הגענו לירושלים ולפנות בוקר התחלנו לנוע מככר ציון לכיוון מעבר מנדלבאום, תוך כדי תנועה, הגענו ממש ליד נקודת החציה של הגבול. הירדנים כנראה גילו אותנו והתחילו להפגיז אותנו… כל מי שיכל להתרחק מהמקום, התרחק… אני פשוט הייתי פגוע ברגליים, ללכת לא יכולתי, לזוז לא יכולתי ושלמה אפשטיין התחיל את הטיפול ואמר לי: "תירגע, יהיה בסדר". הוא גרר אותי לכיוון הקיר של המקלט, הייתי עם הפנים לכיוון הקיר והוא נשכב עלי מאחורנית. אמרתי לו שיסתלק, חבל.. הוא אמר: "אל תדאג, לא יקרה כלום".

למזלנו הרע נפל פגז ממש מטר מאיתנו. אני הרגשתי ששנינו עפים באוויר. לקחו אותי עם אלונקה ואני אומר: 'יש פה עוד אחד שהיה איתי'… התברר אחר כך שהיה קשה למצוא אותו, אי אפשר היה לזהות …

מי שלא נמלט היה החובש הגדודי אפשטיין, אז בן 27. תחת אש המרגמות גרר אפשטיין את חגואל הפצוע אל קיר המקלט, ואז נשכב מעליו והגן עליו בגופו. אמרתי לו: ״תיכנס גם אתה למקלט, למה שניפצע שנינו?״, אבל הוא המשיך לטפל בי וסירב להשאיר אותי מאחור.

תמונה 2

בלדה לחובש – הסיפור האמיתי שמאחורי השיר, יוסף חגואל מספר:

 

רכזת התכנית ורד ורון עם משתתפי התכנית – תשע"ח. במפגש לכבוד חג החנוכה, "חג הגבורה", במהלכו סיפר יוסף חגואל את סיפורו לכל משתתפי התכנית בכיתה.

תמונה 3

הזוית האישית

יוסף חגואל: תכנית הקשר הרב דורי הינה תכנית טובה המאפשרת לתלמידים להכיר את סיפורי המורשת. חשוב שהילדים ידעו ויכירו אותה, חשוב שידעו שהם נולדו בתקופה מודרנית ושונה ממה שאנו עברנו. לדוגמא, הרבה פעמים בהרצאותי שאני משתמש במילים "קיוסק" או "מכולת", לא מבינים בכלל על מה אני מדבר..

תודה למורה מובילת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר הבילויים ברמת גן, ורד ורון.

בן חגואל: השתתפתי בתכנית עם סבא וסבתא שלי, למדתי רבות.

בתמונה אני וסבתא שלי – שאת סיפורה תעדנו בתכנית

קישור לסיפורה של סבתי: "חווית ילדות של סבתא מירי שפיץ חגואל"

תמונה 4

מילון

בלדה לחובש
כאשר הושמע השיר אחרי מלחמת ששת הימים הוא נתפס בעיני רבים באותה תקופה כמייצג של הנעלה שברוח הגבורה של החייל הישראלי, כפי שזו התבטאה גם בשירים אחרים בני התקופה (לדוגמה, בשיר "גבעת התחמושת"). לאחר המלחמה התקשו משפחות שכולות להאזין לשיר וביקשו שלא להשמיעו ברדיו. בלטה פנייתם של הורי החייל שלמה אפשטיין אל מלחין השיר אפי נצר, שהיה מכר שלהם, ובקשו שיתחשב ברגשותיהם ויפעל לאי השמעתו (פרטי נפילתו דומים מאד למילות השיר).

בית החולים הצרפתי ביפו
בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו - פעל ביפו בין השנים 1885–1969, כבית חולים כללי. בית החולים מוקם בפינת הרחובות יפת ולואי פסטר. בית החולים הוקם בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופעל משנת 1918 בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ומשנת 1948 במדינת ישראל. ויקיפדיה

ציטוטים

”"אבל הוא המשיך לטפל בי וסירב להשאיר אותי מאחור".“

הקשר הרב דורי