מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייה מארץ עשירה לארץ בתחילת דרכה

יעל ורותם
יעל בגיל 4 בשוודיה משחקת בשלג
המעבר משוודיה לארץ ישראל

עלייה מארץ עשירה לארץ בתחילת דרכה

שמי יעל  המבורג, שם משפחתי הקודם אלנשטיין על שם עיר בגרמניה. נולדתי בשוודיה בתאריך 16/7/1944. אחותי תמר גדולה ממני בשנתיים ואני הבת הצעירה בבית, תמיד הרגשתי האחות שלא היו לה הרבה  בקשות כי המצב הכלכלי לא נתן הרבה יכולת. אחותי חשבה שהיא יותר חכמה ממני, אך אני הייתי יותר יפה, כל הזמן החמיאו לי וזה כאב לה.

בשנת 1949 כשהייתי בת 5 עליתי לארץ עם משפחתי. הגענו למחנה עולים בפרדס חנה. עלינו לארץ מכיוון שאבי היה ציוני למרות שהיה לנו טוב מאוד בשוודיה. משפחתי בחרה את מקום המגורים, כי משפחתה הקרובה גרה שם.

כשעזבנו את שוודיה ועלינו לארץ הוריי אמרו לי למסור את המגלשיים שלי לחברתי בגלל שבארץ אין שלג. שנה אחרי שהיינו בארץ ירד שלג בקריית חיים (1950) ואני הייתי מאוד עצובה שמסרתי את המגלשיים שלי. בקרית חיים עברנו לבית בו חדר וחצי, הבית היה עשוי מבלוקים (לבנים), בבית היינו 4 נפשות, אמא, אבא, אני ואחותי, ביתי היה ליד הים. הבאנו במכולה משוודיה את כל חפצי הילדות שהיו לי ולאחותי. יש חפצים מסוימים שעדיין קיימים אצל נכדותיי.

יעל בשוודיה עם המגלשיים

תמונה 1

בנוסף באתי עם בגדים יקרים משוודיה, כמו מכנסי קורדרוי וכולם בארץ הלכו עם מכנסי חאקי של אתא ואני לא הייתי מוכנה ללבוש את המכנסיים משוודיה עד שקנו לי מכנסי חאקי.

כשגרתי בקריית חיים הלכתי לבד לגן בקריית שמואל ושם זכור לי שהכריחו אותנו לשתות שוקו ולאכול עוגיות מרי, הלכתי בין שני צריפים והיו שם הרבה דבורים ואני הייתי עקוצה בכל הגוף ומאז סירבתי ללכת לגן. כיתה א' למדתי בבית הספר גורדון, לא היה בניין של בית ספר היה בתי מגורים שבתוך היה כיתות. בכיתה ד' עברתי לבית הספר נתיבים. האירוע הכי שמח שעברתי בגיל התבגרות הוא: בכיתה ח' קנו לי את השמלה החדשה הראשונה, לפני כן לבשתי בגדים יד שנייה.

מקום העבודה ראשון שלי היה בסלון אופנה שבכרמל. בחרתי במקצוע זה מכיוון שכמו שאהבתי עבודות יד וריקוד אהבתי גם אופנה. עסקתי במקצוע כל חיי, גם הייתי מורה לאופנה וגם בחנתי אופנה. מקצוע זה לא יכול להיפרד ממני ואני לא יכולה להיפרד ממנו.

שירתתי בנח"ל והייתה לי טירונות קשה מאוד. השתתפתי בצעדת ארבעת הימים, שכל יום הלכו 40 קילומטר. הכרתי את בעלי אריה במסיבה. התחתנו בשנת 1964. אני הייתי בת 20 בזמן שהתחתנתי. חתונתי התקיימה בבית המהנדס שבחיפה. יש לנו 2 בנים ו- 8 נכדים.

כיום אנו חוגגים את כל החגים עם שפע של מאכלים ומשפחה ואם היה אפשר גם חגגנו עם המשפחה המורחבת שלי. החג החביב עליי ביותר הוא פסח. בליל הסדר כשאבי הלך לשטוף ידיים, כי כתוב באגדה, אני ואחותי לקחנו את האפיקומן והחבאנו אותו. כאשר אבי רצה להמשיך את הסדר ללא האפיקומן הוא לא יכל. היה משא ומתן על המתנה כדי שנחזיר את אפיקומן.

כיום סדר היום שלי עמוס ביותר. כל בוקר אני שוחה בים 3 שעות ולאחר מכן אני אוכלת ארוחת בוקר ואחרי זה אני הולכת לישון צהריים, אחרי זה יש לנו כל מיני פעילויות מהנות. המנהגים החדשים שלי הם הרבה שעות עבודה בגינתי היפה והנאה. אני גם מאוד אוהבת פורים מכיוון שאני תופרת תחפושות לנכדות שלי לפי הזמנה ולחברותיהם.

כעת אני בגיל 74 ומלאת תעסוקה, יש לנו 3 קבוצות חברים בהם אנו פעילים במהלך השבוע. ולסיכום אני ניהנת מאוד מהחיים ומאחלת לכולם שתרגישו כמוני ותמהנו מהחיים.

הזוית האישית

רותם: למדתי על יעל הרבה דברים שלא ידעתי, מאוד נהנתי איתה והיה לנו נעים ביחד.

מילון

בלוק
לבנה

ציטוטים

”הבית בקריית חיים היה בנוי מבלוקים (לבנים)“

הקשר הרב דורי