חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תקופת הצנע
מדיניות שבאה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך: סיפור גאולת עמק יזרעאל
תקופת הצנע
הונהגה בישראל בעת קליטת העליה ההמונית בין השנים 1949-59 ואופיינה בהגבלת רכישה של מזון ומוצרי צריכה, כדי להקטין את הגרעון התקציבי במדינה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה בה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. כמו כן הוטלו הגבלות על כספים שניתן היה להוציא מהארץ והורחבה המדיניות באמצעות ייצור רהיטים 'עממיים' במחיר זול
מתוך: משה המפקד הצנחן
תקופת הצנע
תקופה של כעשור שנים, לאחר הקמת המדינה במהלכה, על מנת לחסוך אמצעים הוגבלה, והוטל פיקוח על הצריכה של כל משפחה
מתוך: יששכר בן דב
תקופת הצנע
מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949- 1959.מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.
מתוך: החיים בתקופת הצנע
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע ,ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון בישראל(ויקיפדיה)
מתוך: חיי סבתא שרה
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע . מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. היו גם הגבלות על כספים שניתן לקחת לחו"ל - אזרח ישראלי שיצא לחופשה באותה תקופה יכול לשאת עמו רק מעט דולרים.
מתוך: סיפורי ילדות של סבתא מזל
תקופת הצנע
עשר שנים מתום מלחמת השחרור ואילך. מדיניות כלכלית שצמחה מתוקף הפער הגדול בין ההוצאות של המדינה בכל התחומים וההכנסות. על התושבים חלה הקצבה בתחום המזון ובתחום הביגוד. כל משפחה קבלה הקצבה בהתאם לנתוניה . את המזון ניתן היה לקנות רק במכולת השכונתית והתשלום היה בכסף ובתלושים. לכל מוצר היה נקוב מחיר ותמורה בנקודות
מתוך: הלו הלו
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה
מתוך: היינו אוכלים לחם שחור עגול פשוט ביותר
תקופת הצנע
כבר במהלך מלחמת העצמאות, באביב של שנת 1949, החליטה ממשלת ישראל בראשות דוד בן-גוריון להחיל משטר של צנע. עיקרו, בשלב הראשון, היה קיצוב במוצרי המזון ובמצרכים בסיסיים, ולאחר מכן גם קיצוב במוצרי הלבשה והנעלה.
מתוך: תקופת הצנע בבית משפחת חנוך
תקופת הצנע
זו תקופה בארץ ישראל שהייתה בין השנים 1949 - 1959 בה היה מחסור במזון.
מתוך: סבתא וציפור הברזל
תקופת הצנע
תקופה בישראל שבה לא היה הרבה אוכל ומצרכים. למשפחות לא היה כסף למותרות.
מתוך: מפולין לארץ ישראל
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. היא באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך: גירוש מצרים של סבא שלום