תקופת הצנע
מדיניות שבאה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך:
סיפור גאולת עמק יזרעאל
תקופת הצנע
תקופה שבה היה חוסר במצרכי יסוד לכן המדינה החליטה על קיצוב במצרכים אלה.
מתוך:
ילדותו של סבא יעקב ארז
תקופת הצנע
הונהגה בישראל בעת קליטת העליה ההמונית בין השנים 1949-59 ואופיינה בהגבלת רכישה של מזון ומוצרי צריכה, כדי להקטין את הגרעון התקציבי במדינה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה בה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. כמו כן הוטלו הגבלות על כספים שניתן היה להוציא מהארץ והורחבה המדיניות באמצעות ייצור רהיטים 'עממיים' במחיר זול
מתוך:
משה המפקד הצנחן
תקופת הצנע
תקופה של כעשור שנים, לאחר הקמת המדינה במהלכה, על מנת לחסוך אמצעים הוגבלה, והוטל פיקוח על הצריכה של כל משפחה
מתוך:
יששכר בן דב
תקופת הצנע
מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949- 1959.מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.
מתוך:
החיים בתקופת הצנע
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע ,ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון בישראל(ויקיפדיה)
מתוך:
חיי סבתא שרה
תקופת הצנע
תקופת הצנע הייתה תקופה בשנות החמישים שבה מצבה הכלכלי של ישראל היה קשה, היה הקצבה באוכל (הכול היה "צנוע") ומשם בה השם "צנע".
תקופת הצנע
תקופה בה הייתה בעיה קשה של מחסור במזון שהתקיימה בין השנים 1949-1959.
מתוך:
החיים בקיבוץ של פעם
תקופת הצנע
ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון
מתוך:
סיפורי סבתא רבקה
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע . מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. היו גם הגבלות על כספים שניתן לקחת לחו"ל - אזרח ישראלי שיצא לחופשה באותה תקופה יכול לשאת עמו רק מעט דולרים.
מתוך:
סיפורי ילדות של סבתא מזל
תקופת הצנע
תקופת הצנע - מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע.
תקופת הצנע
עשר שנים מתום מלחמת השחרור ואילך. מדיניות כלכלית שצמחה מתוקף הפער הגדול בין ההוצאות של המדינה בכל התחומים וההכנסות. על התושבים חלה הקצבה בתחום המזון ובתחום הביגוד. כל משפחה קבלה הקצבה בהתאם לנתוניה . את המזון ניתן היה לקנות רק במכולת השכונתית והתשלום היה בכסף ובתלושים. לכל מוצר היה נקוב מחיר ותמורה בנקודות
מתוך:
הלו הלו
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה
תקופת הצנע
כבר במהלך מלחמת העצמאות, באביב של שנת 1949, החליטה ממשלת ישראל בראשות דוד בן-גוריון להחיל משטר של צנע. עיקרו, בשלב הראשון, היה קיצוב במוצרי המזון ובמצרכים בסיסיים, ולאחר מכן גם קיצוב במוצרי הלבשה והנעלה.
תקופת הצנע
זו תקופה בארץ ישראל שהייתה בין השנים 1949 - 1959 בה היה מחסור במזון.
מתוך:
סבתא וציפור הברזל
תקופת הצנע
תקופה בישראל שבה לא היה הרבה אוכל ומצרכים. למשפחות לא היה כסף למותרות.
מתוך:
מפולין לארץ ישראל
תקופת הצנע
תקופה בה היה צמצום במזון עקב מדיניות כלכלית בישראל
מתוך:
סיפור חיי – רינה פרדו
תקופת הצנע
עם הקמת הממשלה במרס 1949 החליט רה"מ דוד בן גוריון להקים משרד לאספקה וקיצוב. במאי 1949 אישרה הכנסת את תכנית הצנע של אותו משרד, במסגרתה הונהגה שיטת קיצוב לשורה של מצרכים חיוניים.
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. היא באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך:
גירוש מצרים של סבא שלום
תקופת הצנע
תקופה בה היו חסרים מוצרים בסיסיים.