מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

צנע
"מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בישראל, פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה."
מתוך: ימי הצנע
צנע
צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. (ויקיפדיה)
מתוך: בית סבא
צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה לצמצם את ההוצאות של המדינה הענייה בת השנה. מדיניות זו באה לידי ביטוי בעיקר בהגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ.
מתוך: הילדות של סבתא בתל-אביב הקטנה
צנע
תקופה שהחלה עם הקמת המדינה ונועדה לאפשר קליטה מיידית של המוני היהודים שעלו לישראל עם הקמת המדינה. יהודים שהגיעו בחוסר כל מהמחנות באירופה לאחר השואה או שגורשו בחוסר כל ממדינות ערב. הכוונה הייתה לספק אספקה סדירה של מזון לכולם ולמנוע בעיית רעב.
מתוך: גלגולה של תקופה
צנע
תקופה של קיצוב ועוני יחסי ששררה בארץ בשנותיה הראשונות. "במקרו-כלכלה, צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך".
מתוך: ילדות משותפת לסבתי ולמדינה
צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.(ויקיפדיה)
מתוך: ממרוקו לגליל העליון
צנע
המושג צנע, בא מהמילה צניעות בזמן הקמת מדינת ישראל הגיעו מכל קצות תבל המוני יהודים כעולים חדשים ומאחר והמדינה הייתה עדיין עניה הוחלט בממשלה שכל האזרחים יהיו במעמד שווה לגבי אוכל ולבוש לכולם יהיה אותו דבר ולכן מדי חודש כל משפחה קיבלה תלושי מזון וביגוד לפי מספר הנפשות במשפחה. כך שכולם קיבלו אותו מזון ולא היה ניתן להשיג בשוק החופשי מזון וביגוד כך שכל המשפחות היו שוות ונהגו בצניעות.
מתוך: עלייתי ארצה וילדותי בזמן הקמת של מדינת ישראל ושנותיה הראשונות של מדינת ישראל
צנע
ישראל הנהיגה מדיניות קיצוב כלכלית בין השנים 1949-1959, אשר כונתה תקופת הצנע. בתקופה זו צומצם המזון בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך: ממרוקו לארץ
צנע
פירוש המילה: אורח חיים חסכוני, הסתפקות במועט, צמצום. בישראל בשנים 1949-1959 היתה תקופת צנע שהתבטאה בצמצום במזון ובהמשך גם בביגוד והנעלה. כל אזרח קיבל פנקס נקודות שהוקצבו לו לרכישת מוצרי מזון בסיסיים.
מתוך: ילדותי השנייה איתך
צנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.
מתוך: ילדות בצל הצנע
צנע
די להתמודד עם המצב הכלכלי הקשה הונהג ב-1949 משטר "צנע", שבמסגרתו נקבעו הקצבות של מזון, ביגוד, וריהוט לכל אזרח. במקביל התפתח "שוק שחור" לאותם מצרכים.
מתוך: העליה מתימן עוד לפני קום המדינה
צנע
מקרו-כלכלה, צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. (ויקיפדיה)
מתוך: מאה אחוז קיבוצניקית
צנע
צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מיסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך.(ויקיפדיה)
מתוך: ילדותה של סבתא הדסה שורק