מאגר סיפורי מורשת

שמי הדסה שורק. נולדתי ב 9.9.1946, בעיר חיפה.

אימי חנה, נולדה בעיר שנקראת צנסטחוב (שבפולין). לאבא שלי קוראים יוסף, הוא נולד בעיר שנקראת קאליש (שבפולין).

בילדותי גרתי בדירה קטנה בת שני חדרים פלוס מטבח ושירותים,  בשכונת הדר הכרמל. השכונה לא הייתה צפופה במיוחד.

הדר הכרמל (קרויה בקיצור הדר) היא מהשכונות הוותיקות של חיפה ורובע-מגורים מרכזי בעיר. השכונה הוקמה כ"עיר גנים" על פי תכנונו של ריכרד קאופמן בשנת 1922. המונח "הדר" כולל את אוסף השכונות המצויות על המדרגה שבין העיר התחתית והכרמל. בעבר הייתה המשמעות מצומצמת יותר, ושכונת הדר הוגדרה על ידי הרחובות שממזרח לשכונת הרצליה, שאדמתה נרכשה כבר בשנת 1907, ועד מעט מזרחה מרחוב בלפור של ימינו. שכונות-בנות, שקמו מכל עבר, התמזגו עד מהרה, כשחלקן מאבדות את שמן וזהותן, ונכללו ב"הדר הכרמל", ויחד הן מהוות עתה רובע ששטחו 2.83 קמ"ר, כ-4.4% משטח השיפוט של העיר חיפה. (ויקיפדיה)

בזמננו החופשי היינו משחקים בקפיצה על חבל ובמחניים. מחניים הוא משחק ילדים המשוחק עם כדור לרוב כדור ספוג או כדור יד, ומטרתו היא לפסול את חברי הקבוצה הנגדית. למשחק יש כמה גרסאות. משחק זה אינו נחשב לספורט מקצועי ואינו ולוקח חלק באולימפיאדה או בתחרויות רשמיות אחרות, אולם בין השנים 1996–2001 התקיימה אליפות בתי ספר למחניים. (ויקיפדיה).

בתקופת בית הספר היסודי, הייתי הולכת ברגל לבית ספר, כשמסביבי ראיתי בעיקר בתים. בתיכון היתה לנו תלבושת אחידה וביסודי לא. בשעות הפנאי אני וחברותי היינו נפגשות בתנועת הנוער, כאשר אנחנו עושות פעילויות, טיולים ומפגשים בערבי שישי.

בשכונה שלנו הייתה מכולת לדברים הבסיסיים, וגם שוק לדגים בשר ירקות פירות וביצים. הכל קנינו עם כסף מזומן, ואת הביצים היינו קונים עם תלושי מזון (תקופת הצנע).

את החגים היינו חוגגים עם המשפחה והחברים, כי המשפחה לא הייתה גדולה. אני זוכרת כשהיינו צריכים לנסוע מחוץ לעיר או למקומות רחוקים, היינו נוסעים באוטובוס, לא היתה לנו מכונית. כשקיבלנו מכה או שהיינו חולים הלכנו למרפאה בשכונה, שהייתה מאוד נקייה.

כיום אני כבר לא בקשר עם חברי הילדות שלי מכיוון שכל אחד פנה לעיר אחרת.

  המסר שלי לחיים הוא שתמיד צריך לשאוף קדימה, ולהיות מאושרים, לראות את החיובי והטוב.     

הזווית האישית

אלה: היה לי כיף ללמוד על העבר של סבתא שלי, ומאוד נהניתי לבלות איתה. למדתי מסבתא שלי שתמיד צריך לשאוף קדימה ולא לעצור שקשה.

סבתא הדסה: נהניתי לעשות עם אלה את עבודת השורשים. השאלות זרמו ואיתן גם התשובות.