מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שגרירות
שגרירות היא הדרג הגבוה ביותר של נציגות דיפלומטית, המשמש לקשרים בין ממשלות מדינות. קיום שגרירות מהווה הכרה מלאה במדינה המארחת. באמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים, שנחתמה בחסות האו"ם ב-1961, הוסדר מעמדם של היחסים הדיפלומטיים ומינויי שגרירים. בעקבות האמנה, ואמנת וינה בדבר יחסים קונסולריים ב-1963, חדל השימוש במוסד הצירות. (ויקיפדיה)
מתוך: מסע בין ארצות – ציפה גל
שגרירות
1. מִשְׂרָתוֹ שֶׁל הַשַּׁגְרִיר. 2. לִשְׁכַּת הַשַּׁגְרִיר וְחֶבֶר פְּקִידָיו: הַשַּׁגְרִירוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית בְּווֹשִׁינְגְּטוֹן.
מתוך: הילדות הירושלמית של סבתא רותי גימון
שגרירות
שגרירות היא הדרג הגבוה ביותר של נציגות דיפלומטית, המשמש לקשרים בין ממשלות מדינות.
מתוך: תמצית חיי משפחה בפסל
שגרירות
"היא הרמה הגבוהה ביותר של נציגות דיפלומטית של מדינה אחת בשטחה הריבוני של השנייה. בהתאם לכך, השגריר שהוא המנהל של השגרירות, הוא בעל הדרגה הגבוהה ביותר של נציג דיפלומטי. קיום שגרירות מהווה הכרה מלאה במדינה המארחת. תפקידיה של השגרירות כוללים לרוב: טיפול בנושאים מדיניים וצבאיים המשותפים לשתי המדינות, עידוד קשרי תרבות וחברה בין המדינות פתרון בעיות בקשרי המסחר בין המדינות, סיוע לאזרחי המדינה שנקלעים למצוקה, טיפול בבקשות להיכנס למדינה המיוצגת על ידי השגרירות (אשרות שהייה). שטחה של השגרירות שייך טריטוריאלית למדינה שבה היא נמצאת ולא למדינה שאותה היא מייצגת. עם זאת, לנציגות דיפלומטית יש חסינות דיפלומטית, ולכן לא ניתן להיכנס לשטח השגרירות ללא היתר, אך עובדיה הדיפלומטים כפופים לחוקי המדינה בה היא נמצאת.
מתוך: ההגדה של פסח בשפת הלאדינו ובשפה העברית
שד"ר
שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שָׁלִיחַ דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל. מוסד שליחי ארץ ישראל אשר החל בעת העתיקה, התפתח ותרם רבות לקשר בין יהדות הגולה לבין היהודים בארץ ישראל, ולחיי התרבות של הקהילות היהודיות בכל אתר, ומתקיים במתכונתו החדשה עד ימינו.
מתוך: סיפורים מבית סבתא וסבא
שד"ר
ראשי תיבות של שָׁלִיחַ דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל. מוסד שליחי ארץ ישראל אשר החל בעת העתיקה, התפתח ותרם רבות לקשר בין יהדות הגולה לבין היהודים בארץ ישראל, ולחיי התרבות של הקהילות היהודיות בכל אתר,
מתוך: פרי עץ אבות
שד"ר
שד"ר - (ראשי תיבות של שָׁלִיחַ דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל. מוסד שליחי ארץ ישראל אשר החל בעת העתיקה, התפתח ותרם רבות לקשר בין יהדות הגולה לבין היהודים בארץ ישראל, ולחיי התרבות של הקהילות היהודיות.
מתוך: חלל הטרור הראשון בארץ ישראל
שד"ר
ראשי תיבות של שָׁלִיחַ דְרַבָּנָן היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
מתוך: בחזרה לעתיד
שד"ר
(ארמית) שְׁלוּחָא דְרַבָּנָן. (שליח של הרבנים) - שם לשליח בין קהילות יהודיות.‎‎ שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שָׁלִיחַ דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל. מוסד שליחי ארץ ישראל אשר החל בעת העתיקה, התפתח ותרם רבות לקשר בין יהדות הגולה לבין היהודים בארץ ישראל, ולחיי התרבות של הקהילות היהודיות. (ויקיפדיה)
מתוך: דברים שווים
שדאות
שדאות היא צורת ההתמודדות של יחיד או קבוצה בטבע כאשר הם חסרים חפצים שימושים מחיי היומיום. בנוסף, משמש המושג שדאות ללימוד טכניקות שליטה בשטח. בצה"ל כוללת הטירונות הקרבית שבוע שדאות. מקור המושג במילה שדה. מיומנות השדאות שימושית במצבים בהם קבוצה נמצאת לבד בטבע כשאיננה תלויה בדבר, ופועלת בשיתוף ליצירת תנאים מינימליים ובסיסיים לשהייה מצומצמת במרחב ובזמן. (ויקיפדיה)
מתוך: טיול בתור עבודה
שדאות
שדאות היא צורת ההתמודדות של יחיד או קבוצה בטבע כאשר הם חסרים חפצים שימושים מחיי היום-יום. כמו כן המושג שדאות מתחייס ללימוד טכניקות שליטה בשטח - בצה"ל, כחלק מהטירונות הקרבית, ישנו שבוע שדאות
מתוך: הלוחם והמתנדב
שדה אילן
שדה אילן הוא מושב דתי בגליל התחתון בין מחלף גולני לכפר תבור בסמוך לאילניה, השייך למועצה אזורית הגליל התחתון. הגרעין המייסד של המושב, שכונה "מצפה הגליל", הוקם בדצמבר 1936‏ על ידי יוצאי הולנד וגרמניה, שקבלו הכשרה בהולנד. לאחר עלייתם הקימו פלוגת הכשרה בכפר גדעון‏. בתחילת ינואר 1940 עלה חלוץ של הגרעין לחוות השומר כדי לעבד את אדמות..
מתוך: מסג'רה להקמת היישוב שדה אילן
שדה אליהו
הקיבוץ הוקם בשיטת "חומה ומגדל" ב-7 במאי 1939 על ידי עולים מגרמניה, ונקרא על שמו של הרב אליהו גוטמכר שהיה מראשוני הציונות הדתית. בתחילה שכן במבנה חווה טמפלרית ("בית קיבלר") וב-1942 עבר למקומו הנוכחי. תוכנית המתאר הקבועה של הקיבוץ נערכה על ידי האדריכל והאמן מאיר בן אורי, שהתגורר במשך כמה שנים בקיבוץ. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורה של סבתא עדה – מבוני רמת מגשימים
שדה אליהו
שְׂדֵה אֵלִיָּהוּ הוא קיבוץ בעמק בית שאן המשתייך לקיבוץ הדתי. שייך למועצה אזורית עמק המעיינות. הקיבוץ הוקם בשיטת "חומה ומגדל" ב-7 במאי 1939 על ידי עולים מגרמניה, ונקרא על שמו של הרב אליהו גוטמכר שהיה מראשוני הציונות הדתית. בתחילה שכן במבנה חווה טמפלרית ("בית קיבלר") וב-1942 עבר למקומו הנוכחי. תוכנית המתאר הקבועה של הקיבוץ נערכה על ידי האדריכל והאמן מאיר בן אורי, שהתגורר במשך כמה שנים בקיבוץ. ויקיפדיה
מתוך: החיים שאחרי העלייה מעיראק