מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הלוחם והמתנדב

יעקב על אופניו
תעודת שחרור מהצבא הבריטי
סיפורו של יעקב גבע, יליד הארץ מלווה את סיפורה של המדינה

גבע יעקב (ברגמן) יליד 1924. נולד בארץ ישראל בעיר תל אביב, למד בבית הספר ביל"ו (בית ספר מסורתי) מכיתה א' עד כיתה ח' (כולל). ההורים ילידי פולין העיר פינסק, עלו לארץ ב-1922. בגיל 14 התחיל לעבוד וללמוד מקצוע טכני (מסגרות) והמשיך לעבוד עד גיל 17 וחצי בעבודות שונות. הסיבה לכך היא שבבית היה מחסור – אבא היה מחוסר עבודה ואמא עבדה בכביסה במשפחות שונות.
 
בגיל 14 וחצי גויסתי ל"הגנה" (שהשתייכה לסוכנות היהודית), עברתי אימוני נשק ושדאות. מלחמת העולם השנייה התחילה ב-1939 ו"בן גוריון הכריז שיש צורך דחוף להתגייס לצבא הבריטי כדי להילחם בגרמנים". בעקבות הקריאה הזאת התגייסתי לצבא הבריטי בשנת 1942 (לצבא התגייסו כ-30,000 ישראלים מתוכם 3,000 נשים). השירות בצבא הבריטי היה שנה אחת בישראל והיתר מחוץ לארץ: מצרים, לוב (בנגזי וטריפולי) ואיטליה. במסגרת השירות באיטליה טיפלנו בחלק מניצולי השואה.
 
השתחררתי ביולי 1946 ועבדתי בקבלנות בחלוקת לחם. מלחמת השחרור התחילה בכ"ט בנובמבר ולמחרת התחילו התושבים הערבים בלחימה נגד היישוב היהודי. מרגע זה גויסתי חזרה ל"הגנה" ויצאנו בלילות לשמור על השכונות היהודים, בפרדסים מסביב לשכונות. במחצית חודש נובמבר גויסתי למחלקה מיוחדת שבה יצאנו להתקפות על השכונות השונות של הערבים מסביב לעיר תל-אביב. במכונית שבה חילקתי לחם, מתחת למושבים, הוחבא הנשק שהיה מיועד להתקפה. נקודת היציאה להתקפות הייתה גימנסיה הרצליה (שאותה הרסו ובנו את כל-בו שלום).
 
גויסתי בחודש פברואר 1948, שירתתי עד 1967 והשתחררתי בתור רב-סרן. הייתי בחיל חימוש והשתתפתי במלחמות קדש וששת הימים. במלחמת יום הכיפורים הייתי באוגדה של האלוף אריק שרון והשתתפתי בחציית התעלה וכניסה למצרים. יצאתי לגמלאות בגיל 60 והמשכתי בהתנדבות בפרויקט שנקרא "צ.ה.ל.ה", כיום נקרא "ידידות צה"ל" . 

מילון

שדאות
שדאות היא צורת ההתמודדות של יחיד או קבוצה בטבע כאשר הם חסרים חפצים שימושים מחיי היום-יום. כמו כן המושג שדאות מתחייס ללימוד טכניקות שליטה בשטח - בצה"ל, כחלק מהטירונות הקרבית, ישנו שבוע שדאות

ציטוטים

”בעזרת סבלנות וחינוך ניתן להגיע להישגים“

הקשר הרב דורי