מאגר סיפורי מורשת

לאחר גירוש ספרד, צאצאי משפחתי הוגלו לטטואן שבמרוקו הספרדית.

בשנת 1860 צאצאי משפחתי הגיעו ארצה מטטואן שבמרוקו הספרדית, במשפחה שרתו את הקהילה, מורים, רבנים, שד"רים.

עם עלייתם ארצה של צאצאי משפחתי, הם תפסו עמדות ומשרות רמות מעלה כמו ניהול בית ספר אליאנס בחיפה. וחלקם נשלחו להוראה בארצות שונות כמו בגדד ועוד… כמו כן, בן משפחה נוסף תרם להקמת בית האבות הספרדי בחיפה. וכן, בן משפחה נוסף שרת בתפקיד בכיר בעיריית חיפה.

אמי נולדה בעיר טבריה. גם היא קיבלה את השכלתה בבית ספר אליאנס בו לימדו בשעתו את כל המקצועות, בשפה הצרפתית. עם הכרותה את אבי, הם עקרו לחיפה. שם נולדתי אני וכל ששת אחיותיי.

סיפורי

שמי אסתר. נולדתי בחיפה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. גדלתי בשכונה מעורבת של יהודים וערבים בשכנות טובה, עד פרוץ מלחמת השחרור. אז החלו צליפות של ערבים לעבר בתי היהודים. נאלצנו לעזוב את בתינו ועברנו להתגורר בבית הספר אליאנס – כפליטים, עם עשרות משפחות.

לימים נודע לנו שבבית בו התגוררנו – רחוב השומר שבעיר תחתית, התגלה סליק נשק של "הגנה". בשל המצב הביטחוני המסוכן באזור מגורים זה עקרנו לאזור בטוח יותר בחיפה. עברנו להדר העליון, ברחוב גאולה. בבית זה התגוררנו הורי וששת אחיותיי בדירה קטנה בת שני חדרים (היאמן!!!??), בצפיפות גדולה, אך בשמחה וצהלה. האחיות הגדולות עזרו לאחיות הקטנות, ובעבודות השונות של הבית.

את שנות לימודי בבית הספר היסודי והתיכון למדתי גם אני באליאנס. חוויותיי המשמעותיות ביותר היו בתנועת הנוער "השומר הצעיר" במחנות עבודה, פעילות צופית, בלימוד נושאים להשכלה כללית ועוד… את מקצועי כמטפלת רכשתי ב"מוסד אהבה" מוסד לילדים ממשפחות הרוסות. להמשך התפתחותי המקצועית למדתי בסמינר למורים וגננות. עבדתי עם ילדים ונוער, וניהלתי את הקייטנות של עירית חיפה.

עם נישואי עברתי להתגורר על הר הכרמל. שם נולדו שלושת ילדיי.

הזוית האישית

אסתר הדני: כיום במעבר חד אני מנחה מבוגרים בפעילות גופנית בריאותית.

 אני ונכדי