מאגר סיפורי מורשת

אני דור בן מנחם, תלמיד כיתה ה', בבית ספר "גבעת טל". ביקשתי מסבתא מירי להצטרף אליי ולהשתתף יחד איתי בתכנית הקשר הרב דורי.

"שמחתי מאוד על ההזדמנות לבלות עם נכדי בכורי שעות של פעילות מענינת. כל חיי עבדתי כמורה לשלח ואזרחות רכזת חברתית וסגנית מנהלת בבית ספר תיכון לחינוך וסיעוד בקרית ביאליק. הובלתי מאות תלמידים בשבילי הארץ, צעדות ירושלים ובעקבות לוחמים והיום כשפרשתי לפנסיה ניתנה לי הזכות הגדולה לעשות זאת עם נכדי בתכנית הקשר הרב דורי".

התבקשנו לכתוב יחד סיפור מחיי המשפחה.

שמעתי סיפורים רבים על סבא וסבתא בעיקר סיפורים שקשורים למלחמות. במלחמת ששת הימים היו ילדים, במלחמת יום כיפור היו חיילים, מלחמת לבנון כהורים ומלחמת המפרץ עם מסכות בחדרים אטומים וכמובן סיפורי השואה של סבתא רבתא, הפרטיזנית בפולין.  כל הסיפורים חשובים מעניינים ומרגשים אבל החלטנו לוותר הפעם על סיפורי המלחמות ולספר סיפור קטן ומרגש על גלגולו של תכשיט.

התכשיט של סבתא רג'ינה

התכשיט של סבתא רג'ינה, סבתא של סבתא מירי, שהייתה דמות משמעותית וחשובה בחייה כמו סבתא שלי בשבילי.

התכשיט של סבתא רג'ינה

לפני 100 שנה (1917) בעיר איסטנבול שבטורקיה גדלה ילדה יהודיה בשם רג'ינה למשפחת אקריש, ילדה יתומה מאם שיצאה לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה כבר בגיל 13. לימודים בבית ספר לא היו חובה, גם קרוא וכתוב לא היו דבר שבשגרה והיא למדה ועבדה.

במשכורת הראשונה שלה הלכה לצורף ובקשה שיכין לה תכשיט זהב שכתוב עליו שד"י, שפרושו שומר דלתות ישראל, כמו במזוזה. היה לה חשוב להדגיש ולזכור את יהדותה. תמיד ידעה שהיא שונה מהסביבה המוסלמית שבה נולדה וגדלה. התכשיט היה הצהרה "אני יהודיה".

לימים, התאהבה בשכן היהודי משה גלנטה ויחד חלמו חלומות לעתיד משותף ומשפחה. החלומות נקטעו כשברח לברצלונה כדי לא לשרת בצבא התורכי. הפרידה היתה לה קשה והיא שלחה לאהובה תמונות.

רג'ינה

תמונת געגועים שבו היא מצולמת עם התכשיט על צווארה

(את זה גילינו רק עכשיו בעת הכנת תיעוד סיפורה).

הגעגועים גברו והיא מחליטה לנסוע לבד באנייה לברצלונה כדי להיפגש עם אהובה. כמובן שזה היה מעשה מאוד יוצא דופן באותה תקופה. עם הגעתה לברצלונה, הם התחתנו, בנוכחות שכנים וחברים מעטים, אנשי הקהילה היהודית.

התכשיט עבר לברצלונה

בברצלונה הקימו משפחה יפה, במהלך השנים נולדו להם 3 בנות ובן, סבא היה סוחר בדים וחייהם היו יפים וטובים. אך, למרות החיים הטובים שלהם בברצלונה, מלחמת העולם השניה והקמתה של מדינת ישראל, מדינת היהודים, היו ברקע. בשנת 1949, הם מחליטים לעזוב את החיים הטובים בברצלונה ולעלות לארץ ישראל.

הארוחה האחרונה בברצלונה, לפי העלייה לארץ

התכשיט עולה לארץ ישראל

ההתחלה בארץ היתה קשה מאוד מאוד. מהבית היפה והנוח בברצלונה, עם מקלחת ושירותים הם עוברים לאוהל עם שירותים משותפים, גשם זולף וקור עז.

הבית בברצלונה

    האוהל בארץ ישראל

גם החלום להמשיך ולעסוק במסחר בבדים נגוז לאחר שהמכולה שנשלחה מספרד נפרצה ונגנבה. סבא משה החל לעבוד במפעל "קליל" בתנורי האלומיניום החמים, וסבתא השתמשה בכישורי הבישול שלה ובישלה למשפחות עמידות.

סבא משה פועל במפעל "קליל"

התכשיט נשמר בקופסת התכשיטים

במהלך השנים הראשונות בארץ, בנותיהן נישאו,  נולדו להם נכדים ונינים. בשנת 1974, בהיותו בן 73, נפטר סבא משה. סבתא רג'ינה נפטרה בשיבה טובה, בגיל 94, לפני כ-20 שנה.

סופו של הגלגול קצת עצוב… התכשיט סיים את תפקידו בצילומי העבודה והלך לאיבוד כאילו בלעה אותו האדמה.

אנחנו עדיין מקווים שיימצא…

הזוית האישית

אנחנו שמחים שאנחנו נפגשים וכותבים סיפור על משפחתנו והיינו שמחים שנעשה את זה כל שנה.