מאגר סיפורי מורשת

שמי גבריאל (גבי) פרום, נולדתי בעיר באיה בלנקה שבארגנטינה. בן שלישי למשפחתי. בשנת 1963 עלינו לארץ לקיבוץ מעלה החמישה בו התגוררתי עד שסיימתי את שרותי הצבאי. כיום אני חי, מתגורר ועובד בתל אביב. אני מנהל פרויקטים בתחום טכנולוגיות חדרי עסקות בבנקים.

לאחר שגברה האנטישמיות בארגנטינה בשנות החמישים, החליטו הורי לעלות לישראל ולהגשים את החלום הציוני. בשנת 1963 עלינו על אניית הסוכנות היהודית, בדרכנו לישראל, מסע שארך שבועיים.

בהגיענו לארץ נשלחנו לקיבוץ מעלה החמישה שליד ירושלים. הקליטה בקיבוץ לא הייתה קלה. להוריי לי ולאחיי היו בעיות קליטה ושפה בגלל השוני התרבותי שלו היינו מורגלים. לאחר מספר חודשים, השתלבנו במארג החיים בקיבוץ.

אנחנו הילדים, הועברנו ישר לבתי הילדים ללינה משותפת, ושם גדלנו וספגנו את התרבות הקיבוצית המשותפת. החיים בקיבוץ היו חיי שיתוף שבו אין לחברים רכוש פרטי והכל (כמעט…) שייך לכולם. לחברי הקיבוץ לא ניתנה משכורת, אלא תקציב לכל ענף, כמו ביגוד הנעלה או ריהוט. כל החברים אכלו במשך כל ימות השבוע בחדר האוכל המשותף.

בשנת הבר מצווה, נערכה מסיבה כללית לקיבוץ של כלל בני אותו מחזור, בנים ובנות יחד, אולם לפני כן נדרשנו לעמוד ב 13 משימות שהתפרסו על פני שנת הבר מצווה, כדי שנוכיח לקיבוץ שאנחנו ראויים להיות בוגרים.

משימות בר המצווה שלי בקיבוץ

כפי שסיפרתי, במסגרת שנת הבר מצווה נדרשתי לעמוד ב 13 משימות:

יום חלוץ בודד במסגרת משימה זאת נלקחתי בשעות הבוקר לבד ליער הסמוך לקיבוץ עם חבלים, סנדות ושימורי אוכל, ונדרשתי להקים לבד מאהל ואוכל. בשעות אחר הצהריים ההורים ובני המשפחה הגיעו לביקור והייתי צריך להכין להם כיבוד וארוחה.

שמירת לילה עם שומר הקיבוץ בקיבוץ התקיימה תורנות שבועית של שומר לילה שהיה מפטרל בין בתי הקיבוץ עם נשק. במסגרת המשימה נדרשתי להסתובב לילה שלם עם שומר הלילה ולשמור על הקיבוץ.

עבודה של יום שלם (8 שעות) באחד מענפי המשק. במסגרת משימה זאת נדרשתי לעבוד יום שלם של 8 שעות באחד מענפי המשק. אני בחרתי לעבוד ברפת ולחלוב פרות, עבודה שהייתה בין העבודות ה"נחשבות" בקיבוץ.

הכנת מתנה אישית להורים בעבודת יד במשימה זאת נדרשתי להכין בעצמי מתנה להורי. מכיוון שלמדנו את מקצוע הנגרות בבית הספר, הכנתי להוריי מגש עץ עם ידיות מעוצבות.

הכנת מתנה משותפת לקיבוץ חבריי ואני החלטנו לשפץ את אחד מגני השעשועים שהיו פזורים ליד בתי הילדים, ואנחנו צבענו את המתקנים וניקינו את סביבת המשחקים.

כתיבת עבודה בנושא לאומי במסגרת משימה זאת נדרשנו לכתוב עבודה על נושא שהיה קרוב לקיבוץ ואני בחרתי לכתוב על מבצע נחשון של חטיבת הראל, שהתנהל בזמן מלחמת השחרור. במבצע זה שוחרר הקסטל ונפרצה הדרך לירושלים.

הכנת הצגה למסיבת הסיום במשימה זאת הכנו יחד הצגה איתה הופענו במסיבת הסיום לפני כל חברי ואורחי הקיבוץ. בסיום ההופעה קיבלנו מתנה מהקיבוץ, שעון יד.

לימוד דרשה עם רב (בנים בלבד) חבריי ואני נפגשנו מספר פעמים עם רב מישיבת מרכז הרב בירושלים כדי ללמוד את הדרשה שלנו ומנהגים יהודיים נוספים. לבסוף נפגשנו בכותל המערבי כדי להתפלל ולהניח תפילין כאשר משפחותינו מלוות אותנו.

התארחות לסוף שבוע בעיירת ספר באחד מסופי השבוע באותה השנה התארחנו אצל משפחות המתגוררות בעיירות מרוחקות. אני התארחתי אצל משפחה באופקים ולמדתי להכיר את אורחות חייהם, שהיו שונות לגמרי ממה שהכרתי בקיבוץ.

לימוד נשק, פרוק הרכבה ומטווח. אחד מחברי הקיבוץ העביר לנו שיעור בפרוק והרכבה של רובה מסוג עוזי, במסגרת זאת נדרשנו גם להרכיב את הנשק המפורק בעיניים מכוסות. בסיום השיעור נלקחנו למטווח ליד הקיבוץ שם ערכנו מטווח ירי.

עבודה במטבח המשותף של הקיבוץ עבדתי במטבח המשותף של הקיבוץ עם המבשלות הקבועות, ועזרתי להכין את ארוחת הצהריים לכלל חברי הקיבוץ.

לימוד שדאות והתמצאות בלילה במשימה זאת נלקחנו בלילה בהיר אל היער הסמוך לקיבוץ ובו למדנו כיצד להתמצא בלילה לבד ולמצוא את דרכנו לפי הכוכבים.

הכנת חוברת בר מצווה כל אחד מבני ובנות המצווה נדרש לכתוב חיבורים על כל אחת מהמשימות שהוא ביצע, ולבסוף כל הסיפורים אוגדו לחוברת בר המצווה שחולקה למשפחות של ילדי בני ובנות המצווה.

13 המשימות שניתנו לי בשנת הבר מצוה שלי בזמן שהתגוררתי בקיבוץ עזרו לי להבין טוב יותר את עולם המבוגרים ולעבור חוויות מעניינות ומבגרות כאחד. במשך שנה שלמה עשיתי משימות שכולן עזרו לי להתבגר ולשנות את צורת החשיבה שלי.

לסיכום, מאוד נהניתי לגדול בקיבוץ בתור ילד, החיים בחיק הטבע עם חברים החופש והעצמאות היו מאוד כיפיים.

מכיון שבסופו של דבר עזבתי את הקיבוץ לאחר הצבא, החלטתי להוסיף את השיר :"בלדה לעוזב קיבוץ של כף התקוה הטובה" לזכר הימים הטובים שהיו לי בקיבוץ.

הזוית האישית

סבא גבי: אני מאחל לנכדי, עמית, שגם הוא יעבור משימות שונות במסגרת שנת הבר מצווה שלו, למרות שכבר היום הוא מפגין בגרות ולדעתי הוא כבר כמעט מוכן לחיים בוגרים ומוצלחים. שנת הבר מצווה היא ציון דרך בחייו של כל אחד מאתנו, בה אנחנו הופכים מילדים לבוגרים, ולכן חשוב שתהיה לה משמעות מיוחדת. אני מאחל לעמית שיצליח להציב ולעמוד במטרות ויעדים, פשוטים ככל שיהיו, הם יעזרו בעתיד לעצב את אישיותו והצלחתו בחיים.

עמית: אני מאוד התרגשתי לשמוע את הסיפור של סבא שלי. הסיפור הזה מאוד מעניין והייתי שמח גם לעבור את זה. ממש כיף לי לשמוע איך היה זה לגדול בקיבוץ, איך עכשיו אתה יודע טוב מאוד מחשבים וגר בעיר ומכיר את כל הדברים שצריך. מאוד כיף לי לבלות וליהנות איתך ואני מאחל לך שתיהנה מהחיים עם סבתא אילנה.