מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

יד החמישה
רצח יד החמישה אירע בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך בשעה שמונה בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, על ידי מחבלי ה'פידאיון'. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמשה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה
מתוך: פיגוע בכפר חב"ד בשנת 1956
יד המעביר
מעברה, ישוב זמני לעולים חדשים בשנות החמישים.
מתוך: חיי סבא אברהם
יד המעביר (שיכון דן)
שיכון דן נוסד בשם "שכונת יד המעביר" בשנת 1940 על ידי קואופרטיב חברת התחבורה "המעביר". על פי התוכנית אמורה הייתה השכונה לכלול 550 יחידות דיור לשיכון כל חברי קואפרטיב דן, מבני ציבור שונים וכן את המוסך המרכזי של הקואפרטיב. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא רבקה מנצור מספרת
יד התשעה (שביב)
יד התשעה (נקראת גם שביב) היא שכונה בצפון-מזרח הרצליה, הפרוסה על פני כמאה ועשרה דונם לערך. המעברה הוקמה למען עולים חדשים, בעיקר מצפון אפריקה, שעלו באותן שנים לישראל. לשכונה הגיעו יותר מאוחר גם עולים מטורקיה, מאתיופיה, מרוסיה ועולים רבים מתימן. במקום הוקמו צריפונים ובדונים עבור העולים. בשנת 1959 עברו כל תושבי המעברה לשיכוני קבע והמעברה חוסלה. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדות מאושרת במעברת הרצליה – סמי יעקב
יד ושם
בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי שלהר הרצל. הקמת המוסד החלה כבר בסוף שנת 1945, וב-19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-19533". יד ושם מופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי לפני השואה ובמהלכה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים. לשם כך המוסד עוסק בהנצחה ותיעוד של מאורעות השואה, באיסוף חפצים ומסמכים, בגביית עדויות על השואה ופרסומן, באיסוף שמות הנספים בשואה והנצחתם, במחקר ובחינוך.
מתוך: אפית מצות בסתר בברית המועצות הקומוניסטית
יד ושם
מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל. (ויקיפדיה)
מתוך: אין לי ארץ אחרת
יד ושם
יָד וָשֵׁם הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל. הקמת המוסד החלה כבר בסוף שנת 1945, וב-19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953.
מתוך: הקמת ארגון "ביקור חולים" בקריית מלאכי
יד ושם
יד וָשֵׁם הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל ד ושם מופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי לפני השואה ובמהלכה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של מיליוני הנספים.
מתוך: שתי ילדות בודדות בעולם
יד ושם
יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים בצמוד אל חלקו המערבי של הר הרצל. בהקמת המוסד הוחל כבר בסוף שנת 1945, וב-19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה יד ושם, תשי"ג-1953". יד ושם מופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי לפני השואה ובמהלכה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים. לשם כך המוסד עוסק בהנצחה ותיעוד של מאורעות השואה, באיסוף חפצים ומסמכים, בגביית עדויות על השואה ופרסומן, באיסוף שמות הנספים בשואה והנצחתם, במחקר ובחינוך.
מתוך: סבתא נינט הספורטאית
יד ושם
יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל. הקמת המוסד החלה כבר בסוף שנת 1945, וב-19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953". (ויקיפדיה)
מתוך: דגש על החיים
יד ושם
"ונתתי להם בביתי ובחומֹתי יד ושם ... אשר לא יכרת". (ישעיהו נו, ה) יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, נוסד ב-1953 על פי חוק שחוקקה הכנסת, והוא מופקד על הנצחה, תיעוד, מחקר והוראת השואה.
מתוך: משואה לתקומה, ביטחון ושלום
יד ושם
יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל. (ויקיפדיה)
מתוך: המקלט שנבנה ביער
יד ושם
יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל. הקמת המוסד החלה כבר בסוף שנת 1945, וב-19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת השנייה - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953". (ויקיפדיה)
מתוך: החיפוש אחר אבא
יד ושם
יָד וָשֵׁם- רשות הזיכרון לשואה ולגבורה- הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים . בהקמת המוסד הוחל כבר בסוף שנת 1945, וב-19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953".
מתוך: סיפורי גבורה….
יד ושם
ד ושם מופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי לפני השואה ובמהלכה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים. לשם כך המוסד עוסק בהנצחה ותיעוד של מאורעות השואה, באיסוף חפצים ומסמכים, בגביית עדויות על השואה ופרסומן, באיסוף שמות הנספים בשואה והנצחתם, במחקר ובחינוך.
מתוך: פינסק במלחמה
יד לאחים
ארגון שנוסד בשנת 1950 בידי קבוצת פעילים על מנת לעזור לעולים החדשים להשתלב במסגרות דתיות הולמות. עם השנים הופנתה עיקר הפעילות לטיפול בבעיות קשות יותר כמו המאבק במיסיון והצלת בנות יהודיות מהכפרים הערביים. יו"ר הארגון ומייסדה היה הרב שלום דובער ליפשיץ.
מתוך: האיש שלא ויתר על אף יהודי – הרב שלום דובער ליפשיץ
יד לפה
אל תדבר! שמוֹר בסוד! הס מלהזכיר!: ואם זַמּוֹתָ - יָד לפֶה! (משלי ל 32); עלינו להיזהר מהאויב, לכן יָד לפֶה
מתוך: סיפור חייו של משה שרון
יד לקריאה בתורה
היא תשמיש מצווה המשמש להצבעה על הטקסט במהלך קריאה בספר תורה על ידי בעל הקורא. היא נועדה גם למנוע מהקוראים את הצורך לגעת בקלף, דבר האסור בעקבות אחת מגזרות חכמים הקשורה לטומאה וטהרה בנוסף, אם אצבעות הקורא תיגענה בכתב, עלול הכיתוב להיפגע, היות שהקלף אינו סופג דיו, דבר העשוי לפסול זמנית את ספר התורה. היד אינה נדרשת לקריאה (ניתן להצביע על הכתב באמצעות אצבע או לא להצביע כלל), אך השימוש בה הוא נפוץ.
מתוך: הדרך מתימן לאשקלון
יד מרדכי
הקיבוץ שייך למועצה אזורית חוף אשקלון. קיבוץ יד-מרדכי עלה להתיישבות בדצמבר 1943. כמה חודשים קודם לכן פרץ מרד הלוחמים היהודיים בגטו ורשה, וחברי הקיבוץ החליטו לקרוא לקיבוץ על שם אחד ממנהיגיו, איש השומר הצעיר מרדכי אנילביץ' שנפל במהלך המרד. סיפור עמידתו של הקיבוץ במשך שישה ימים בקרב יד מרדכי מהווה את אחד מסיפורי הגבורה של מלחמת העצמאות. ויקיפדיה
מתוך: מרים נחמן ילדת שואה