מאגר סיפורי מורשת

התלמידות: יהב יונוס, חגית גטו, מימי איו, מתיכון קציר בחולון, נפגשו השנה עם מרים נחמן ותעדו את סיפורה.

מרים מספרת:

שלום קוראים לי מרים, אני ילדת שואה, כלומר נולדתי לתוך השואה, השואה הייתה כבר קיימת לצערי הרב כשנולדתי. היה רעב קשה וגדול באותה תקופה.

עליתי לארץ בגיל שבע וחצי עליתי עם פליטים. אני זוכרת, שהיו אמריקאים שחילקו לי שוקולד ואני חשבתי שזה קקי, מכיוון שכשהייתי קטנה לא ידעתי מה זה שוקולד. אמא שלי מרחה לי את השוקולד על הפנים, לקקתי ואז ראיתי שזה טעים. אני זוכרת משפט שאמרתי כשהגעתי לארץ: "אמא, הבטיחו לי את ארץ ישראל עם תפוזים ושמש".

אבי היה מורה, אמא שלי התחתנה איתו ונולדו להם שני בנים. אחי – אביחי על שם גיבור ירושלים ואחותי – עופרה ואני. לאחר כמה זמן הלכתי לבית ספר ולמדתי קרוא וכתוב בעברית. התחנכתי בקיבוץ "יד מרדכי", קיבוץ שנבנה על ידי מורדי גטו וורשה.

פסל אנילביץ ליד מגדל המים ההרוס ממלחמת העצמאות – ויקיפדיה

קיבוץ יד מרדכי

"הקיבוץ שייך למועצה אזורית חוף אשקלון. קיבוץ יד-מרדכי עלה להתיישבות בדצמבר 1943. כמה חודשים קודם לכן פרץ מרד הלוחמים היהודיים בגטו ורשה, וחברי הקיבוץ החליטו לקרוא לקיבוץ על שם אחד ממנהיגיו, איש השומר הצעיר מרדכי אנילביץ' שנפל במהלך המרד. סיפור עמידתו של הקיבוץ במשך שישה ימים בקרב יד מרדכי מהווה את אחד מסיפורי הגבורה של מלחמת העצמאות."

בהמשך התגייסתי לצה"ל, שירתי בבאר שבע, כשעדיין התפתחה, אחרי זה שירתי כאחות בבית החולים "סורוקה". למדתי להיות אחות בבית החולים "אסף הרופא".

יצאתי לפנסיה מוקדמת ויצאתי לאחר מכן לטפל בילדים. במשך כל שנות עבודתי כמטפלת, טיפלתי בילדים של שבע משפחות.

הזוית האישית

סיפורה האישי של מרים נחמןדיירת דיור המוגן "משען", בחולון, מתועד על ידי תלמידי כיתות ט'5 ו-ט'6 – בי"ס "קציר" – חולון, במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי". מורים מובילי תכנית: אילנה יוחנן וניר מלכה.

התלמידות: יהב יונוס, חגית גטו, מימי איו, עם מרים נחמן