מאגר סיפורי מורשת

אני משה שרון נולדתי ב10 לפברואר בשנת 1949 בבית החולים רמב"ם.

את שנות ילדותי הראשונות עברתי בואדי סליב , זאת הייתה שכונה מעורבת של מרוקאים פולנים ועוד. גרנו שם בבתים נטושים שהוריי קיבלו מהסוכנות. גרתי ליד מאפיה כאשר בשבתות אמא שלי הייתה שמה את החמין במאפיה בתנורים.

בהגיעי לגיל שש ההורים שלי קיבלו דירה בהדר עליון , עברנו לגור שם, ולמדתי בבית הספר הממלכתי "מעלות נביאים" מכיתה א' עד כיתה ח'.

בכתה ח' זכיתי שם בסקר. מבחן הסֶקֶר הוא שמו של מבחן ידע כללי שנערך לכל תלמידי כיתות ח' בישראל החל משנת 1955 ועד 1972. המבחן עצמו היה חלק מתוך "סקר רמה כללית", שהנהיג משרד החינוך, אשר כלל גם את ציוני התלמיד באותה השנה. מטרות סקר הרמה הכללית היו בעיקר מדעיות, אך הוא היה אמור גם לשמש כמבחן לקבלת מלגת לימודים או תשלום שכר לימוד מדורג בלימודי התיכון. "הסקר" שימש גם כהכוונה לאיזה תיכון ינותב התלמיד – מקצועי או עיוני. תוצאות הסקר נמסרו לתלמיד ללא ציון, אלא רק עם התשובה האם עבר או לא עבר.

ב-1972 בוטל הסקר ונוסו מערכות הערכה ומדידה אחרות, כמו "המשוב". כיום משתמש משרד החינוך בבחינות המיצ"ב שמתפרסות לאורך כל תקופת הלימודים בבית הספר היסודי. (ויקיפדיה)

מגיל צעיר עד היותי נער  שחקתי כדורגל בקבוצת מכבי חיפה. התגייסתי לצבא בגיל שבע עשרה וחצי. בגלל בעיה רפואית ובגלל שהייתי בעל מקצוע, גייסו אותי לחייל חימוש שם עברתי קורס, ועליתי לשרת בחטיבה תשע לפני מלחמת ששת הימים.

במלחמת ששת הימים עליתי יחד עם גדוד מילואים, גדוד מרגמות, וישבנו בכפר סאלד מתחת לרמת הגולן.

בחמשת הימים הראשונים של המלחמה, כשישבנו בכפר סאלד, חפרנו בורות שנקראו שוחות, כדי ניכנס אליהם בזמן ההפגזות (הסורים היו מפגיזים את הקיבוצים של עמק החולה ועמק הירדן).

ביום החמישי של המלחמה התחלנו לעלות לכיוון רמת הגולן, כאשר לוחמי החי"ר והשריון כובשים את הרמה. בעליה לרמת הגולן בלילה, נתקעה משאית התחמושת שלנו, והשאירו אותי עם עוד שני חיילי מילואים, לשמור על המשאית עד שתגיע משאית חלופית.

הזהירו אותנו שבלילה מסתובבים אנשי קומנדו סורים ושניזהר. בשעות הקטנות של הלילה, שמענו רחשים וירינו ללא הבחנה, ובלי לחשוב. למחרת בבוקר הגיעה המשאית החלופית, וגלינו שפגענו בשתי פרות. העברנו את התחמושת למשאית ועלינו לכיוון מסעדה, זהו רגע שאני זוכר

מפני שבבוקר אחד מחיילי המילואים פלט צרור מהנשק, שכמעט ופגע בי, ואני זוכר שהרגשתי את הרסיסים של אבק השריפה שעפו לי בין הרגליים.

לאחר מלחמת ששת הימים נשארתי לשרת בצבא, בשירות קבע למשך שלושים שנה. עברתי את מלחמת יום הכיפורים ועוד כמה מבצעים ומלחמות.

את אישתי הכרתי במסגרת השירות שלי בצבא, הייתה לה בת דודה ששירתה איתי ביחידה, ובאחד המפגשים היא הכירה לי את לאה (אישתי), והחלנו לצאת. לאחר שנה וחצי במרץ 1974החלטנו להתחתן.

במלחמת של"ג בלבנון, נסעתי עם קצין נוסף בג'יפ ללבנון, לאחת הפלוגות שלנו, מכיוון שהייתי צריך לבדוק חטיבות כוח של טנקים, ושל נגמ"שים. במסגרת הסיור, נסענו על הכביש וכשירדנו לכיוון קריית שמונה ראינו בתוך השטח, מסוק צבאי וטייס שמנופף לנו שנעצור, ונגיש לו עזרה להניע את המסוק. התקרבנו עם הג'יפ למסוק, וחיברנו כבלי עזר להנעה מהמצברים שלנו. וכך המסוק הצליח להניע. לאחר מכן נסענו חזרה ודיווחנו על זה שהצלנו מסוק וזה רגע שאני זוכר מהמלחמה.

הזווית האישית

סבא: נהנתי מאד לספר לנכדתי שירי על העבר שלי, בתקופת ילדותי ובתקופת בגרותי.

שירי: נהנתי מאד מהשיחות עם סבא ולמדתי ממנו הרבה.