מאגר סיפורי מורשת

שמי הראל ברק, אני משתתף בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי. במפגשי  התוכנית שמעתי את סיפוריו ויחד תיעדנו את סיפור הבריחה שלהם מרומניה בעקבות השלטון ששלט שם, את חייו בישראל וחלקו במרבית מלחמות ישראל ועד היום בו הוא דואג לבריאות ולאושר של כולנו.

סבא שלי, אריה וייס, הוא בנם של אביו אאוגן וייס, שנולד בשנת 1915 ברומניה והיה במקצועו רופא עור. אמו, סבתא רבתא שלי, אריקה ריגן – וייס נולדה בשנת 1919, גם היא ברומניה ומקצועה היה אחות ולאחר מכן רוקחת. סבי אריה, נולד ברומניה בשנת 1945, ילדותו ונעוריו עברו עליו ברומניה. בשנת 1962, כשסבי היה בן 17 הוא עלה לישראל.

סבא אריה מספר

"לאבי קראו אאוגן ולאמי קראו אריקה. אבי נולד בשנת 1915 ואמי נולדה בשנת 1919 שניהם נולדו ברומניה. הם היו במלחמת העולם השנייה (1939-19459. אבי עבד בתור רופא בבית חולים ואמי הייתה עובדת בתור אחות בבית חולים (לא אותו בית חולים). במלחמת העולם השנייה, בין השנים 1943 ו-1944 שניהם היו במחנה עבודה של הנאצים. בתקופה של השתלטות הנאצים (תקופת השואה), נרצחו יהודים רבים ברומניה באזור המגורים של שניהם. שלטונות רומניה הפכו את אזור המגורים שלנו למחנות עבודה.

בשנת 1948 עלו לשלטון ברומניה הקומוניסטים. בשנת 1945 רומנייה שוחררה מהמשטר הגרמני. עד לשנת 1962 הוריי עבדו בבתי חולים, ובשנת 1962 החליטו לעלות לארץ ישראל.

הם זכו להגשים את חלומם ולעלות לארץ ישראל. אאוגן, אבי,  נפטר כשמונה שנים לאחר עלייתנו לארץ, בשנת 1970 ואמי, אריקה נפטרה בשנת 2001."

יהי זיכרם מבורך

ילדותי ברומניה

"עד גיל שש הייתי בגן ילדים בו השפות שדיברו היו רומנית וגרמנית. עד כיתה ז' הייתי בבית ספר יסודי שגם בו דיברו בשפה הרומנית והגרמנית. בשנות ילדותי השתתפתי בשני חוגים עיקריים בבית הספר ובשעות אחה"צ: אתלטיקה קלה ורכיבה על סוסים. את הרכיבה על סוסים מאוד אהבתי, השתתפתי בתחרויות רכיבה רבות ואף זכיתי במדליות ותעודות שונות, אך לצערי כאשר עלינו לארץ לא הרשו לי להביא את המדליות והתעודות איתי.

אחרי שעות הלימודים בבית הספר, המטפלת הייתה מכינה ארוחות צהרים רגילות (אורז, מרקים, שניצל, עוף כרוב ממלוא, פסטה). בשעות הפנאי נפגשתי עם הרבה חברים וחברות וטיילנו הרבה בטבע. זה נמשך עד עלייתי לארץ ישראל.

בשנת 1962 כשהייתי בן 17, עליתי לארץ מרומניה. עם סיום אולפן לעולים חדשים, ניגשתי להשלמת מקצועות לבגרות, סיימתי עם תעודת בגרות."

צבא

"בנובמבר 1963 התגייסתי לחייל תותחנים, סיימתי טירונות וקורס מודדים. משך השירות שלי היה 26 חודשים ושירתי ביחידה זו של המודדים. השתחררתי בינואר 1966. לאחר מכן  התחלתי לעבוד בעיריית באר שבע בתור מודד. בשנת 1967 גויסתי למילואים במלחמת ששת הימים. בשנת 1970 גויסתי למילואים והשתתפתי במלחמת ההתשה, הקרבות התקיימו בסיני. בשנת 1973 גויסתי למלחמת הכיפורים, נלחמתי בסיני צלחנו את תעלה. שוחררתי מהמלחמה כעבור שבעה חודשים. לאחר מכן, בשנת 1981 השתתפתי במלחמת לבנון. שוחררתי משירות מילואים בגיל 48.

חבריי מאותה תקופה, ואחרי הצבא, ברובם עולים חדשים מרומניה ואיתם הקמנו חבורה גדולה ומגובשת איתה אנחנו בקשר עד היום. במקביל כולנו התחלנו ללמוד באוניברסיטה במקצועות שונים. עם סיום הלימודים כל אחד מהחברים יצא לדרך חיים חדשה והקים משפחה. במהלך השנים התחלתי לעבוד במשרד הביטחון.

קשריי משפחתי מעולים משפחתי קטנה יחסית יש לי אחות גדולה בשנה ממני ובנוסף יש לי שלושה בני דודים שחיים בחוץ לארץ. הקשר עם אחותי הוא על בסיס יומי ועם בני הדודים – התכתבויות רבות."

בשנת 1963 התגייסתי לחיל התותחנים – זוהי תמונה מהטירונות, אימון במטווח

בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, השתתפתי בתהלוכה ביום העצמאות

נישואין

"בשנת 1969 הכרתי את אשתי בעזרת חבריי. בשנת  1970 התחתנו ובשנת 1971 נולדנו הבן הבכור שלנו ששמו אביחי (אאוגן על שמו של אבי). בשנת 1975 נולדה בתנו האמצעית ששמה רחלי (אימא של הראל) ובני הקטן נולד בשנת 1984 בחודש אוגוסט ושמו אודי. יש לי שישה נכדים ואני מתגורר בבאר שבע. מרגע העלייה לארץ התגוררנו רק בבאר שבע ושם הקמתי את ביתי ובניתי את חיי."

חיי כיום

"בשנת 2000 פרשתי לגמלאות. כיום אני עובד כיועץ לקבלנים בבאר שבע. משתתף בכל מיני חוגים, רשום לחדר כושר ומתאמן. מבקר את הנכדים ומגדל כלב בבית."

הזוית האישית

סבא אריה: נהניתי לבלות עם הנכד שלי ועם חבריו לבית הספר. מאוד נהניתי והיה לי מאוד מעניין לשמוע את הסיפורים של הסבים האחרים, שמחתי לשתף את הנכד שלי ולספר לו על החוויות שלי כילד קטן ברומניה ובכלל לספר לו על חיי ולחשוף אותו לתקופה אחרת שהוא לא הכיר.

הראל: היה לי מאוד מעניין ללמוד על סבא, על הילדות שלו ברומניה, על החוויות שלו כילד קטן, התחביבים שלו. מאוד הופתעתי לגלות שסבא שלי היה רכב סוסים מקצועי בעברו, השתתף בתחרויות רכיבה בינלאומיות זכה בפרסים ומדליות, גיליתי כמה סבא שלי נעצב כאשר לא הרשו לו להביא לארץ את המדליות והתעודות בהן זכה בגלל המשטר הקומוניסטי שלא אפשר ליהודים לקחת רכוש כאשר עשו עלייה. בנוסף נהניתי לשמוע על החוויות שלו בצבא, באיזה מלחמות הוא השתתף וכיצד הוא הכיר את סבתא שלי.