חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חידון התנ"ך
חידון התנ"ך הוא חידון לבקיאות בתנ"ך, שנערך בישראל והפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל. במהלך השנים ירדה קרנו של חידון התנ"ך והופסק החידון למבוגרים, אך חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ממשיך להתקיים מדי יום עצמאות, והוא משודר בערוץ הראשון. בשנת 2011 חזר החידון למבוגרים להתקיים, במקביל לחידון לנוער
מתוך: סבא דוד – מנהל ומחנך
חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי
חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי הוא חידון בקיאות בתנ"ך, המתקיים בישראל מדי שנה ביום העצמאות, בהשתתפות בני נוער מישראל ומהעולם ובנוכחות יושב ראש הסוכנות היהודית, שר החינוך וראש ממשלת ישראל.
מתוך: העלייה המיוחדת לארץ ישראל של סבתא מרים בינה מרין
חידקל
החִדֶּקֶל הוא אחד הנהרות החשובים בקדמת אסיה. מקורותיו במזרח טורקיה, ומשך רוב מהלכו הוא זורם בשטח עיראק. החידקל הוא אחד משני הנהרות העתיקים של מסופוטמיה ("מסופוטמיה" - "בין הנהרות") לצד נהר הפרת, איתו הוא מתאחד ויוצר את נהר שט אל ערב בדרום עיראק, הנשפך אל המפרץ הפרסי. (ויקיפדיה)
מתוך: אלישע שחמון על העלייה מבגדאד
חידקל
החִדֶּקֶל הוא אחד הנהרות החשובים בקדמת אסיה. מקורותיו במזרח טורקיה, ומשך רוב מהלכו הוא זורם בשטח עיראק. החידקל הוא אחד משני הנהרות העתיקים של מסופוטמיה ("מסופוטמיה" - "בין הנהרות") לצד נהר הפרת, איתו הוא מתאחד ויוצר את נהר שט אל ערב בדרום עיראק, הנשפך אל המפרץ הפרסי. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חייו של אליהו ציטיאט
חיוור ההתיישבות
חיוור ההתיישבות היה אזור מערבי של רוסיה הקיסרית עם גבולות משתנים שהתקיימו בין השנים 1791-1917 , שבהם הותרה תושבות קבע על ידי יהודים ומעבר להם אסורה תושבות יהודית, קבועה או זמנית. רוב היהודים עדיין הוצאו מתושבות גם במספר ערים בתוך החיוור. כמה יהודים הורשו להתגורר מחוץ לאזור, כולל בעלי השכלה אוניברסיטאית, אצילים, בני האמידים ביותר של גילדות הסוחר ובעלי מלאכה מסוימים, חלק מאנשי הצבא וכמה שירותים הקשורים אליהם, כולל משפחותיהם, ולעתים גם משרתים. המונח האנגלי הארכאי "חיוור" נגזר מהמילה הלטינית, יתד, המורחבת עד לאזור הסגור על ידי גדר או גבול.
מתוך: חזור אל עמך – סבא בוריס ברכובסקי
חיות הנגב
חידת חיות הנגב היא קבוצת לוחמים שגויסו בדצמבר 1947 ונשלחו לנגב כתגבורת לכוחות המצומצמים שהיו בו עד אותה שעה. היחידה הוקמה במטרה לשמור על קווי המים ועל הדרכים שבין היישובים. בניגוד לכוחות שהיו בו עד אותה שעה שפעלו כיחידות מרחביות שפעלו בגזרות היישובים השונים, יועדה יחידה זאת להיות ניידת בכל המרחב. היחידה פעלה כיחידת סיור וקומנדו בנגב בתקופת מלחמת העצמאות תחת פיקודו של המ"פ שמחה שילוני. בשלב ראשון פעלה היחידה בשתי גזרות: מחלקת משמר הנגב בגזרה המזרחית ומחלקת בארי במערבית. עם הקמת גדוד 9 שהיה לגדוד הפשיטה המשוריין של חטיבת הנגב, הפכה היחידה לפלוגת הסיור של הגדוד כאשר הגמל המשיך להיות הסמל שלה.
מתוך: סבא לוחם במלחמת השחרור