מאגר סיפורי מורשת

המפלגה הקומוניסטית

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, הידועה גם בתור מפלגת הבולשביקים, החלה כזרם בתוך המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, אחר כך הפכה למפלגה הס"ד של הפועלים הרוסים, ולאחר המהפכה הפכה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. שהייתה למעשה מפלגת דיקטטורה בשם המרקסיזם על פי תורתו של לנין.

מתוך: לימוד השפה העברית במחתרת

המפלגה הקומוניסטית

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (ברוסית: Коммунистическая партия Советского Союза, בראשי תיבות: КПСС; בקיצור בעברית: מקב"מ), הידועה גם בתור מפלגת הבולשביקים ("אנשי הרוב"), החלה כזרם בתוך המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (ס"ד) הרוסית, אחר כך הפכה למפלגה הס"ד של הפועלים הרוסים (בולשביקים), ולאחר המהפכה הפכה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (בולשביקים). המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות היה מנהיג המפלגה וכיהן הלכה למעשה כמנהיג המדינה. ויקיפדיה

מתוך: 50 שנה שלא התראו

המפלגה הקומוניסטית

המפלגה הקומוניסטית הישראלית, או בראשי תיבות מק"י (בערבית: الحزب الشيوعي الاسرائيلي), היא מפלגת שמאל רדיקלית קומוניסטית ששורשיה נעוצים עוד בתקופת היישוב העברי בארץ ישראל, במפלגת פועלים סוציאליסטית עברית, שנוסדה ב-1919 ואשר בשנת 1924 שינתה את שמה למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה. כיום מק"י מהווה חלק מהחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש). נקראה בעבר בשם רשימה קומוניסטית חדשה או בקיצור רק"ח.

מתוך: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון"

המפלגה הקומוניסטית ההונגרית

המפלגה הקומוניסטית ההונגרית (הונגרית: Magyar Kommunista P?rt or Kommunist?k Magyarorsz?gi P?rtja) הייתה מפלגת-שמאל בהונגריה שנוסדה ב-24 בנובמבר 1918 על ידי הסוציאליסט הקיצוני בלה קון. המפלגה התקיימה עד לשנת 1948 כששינתה את שמה למפלגת הפועלים ההונגרית.....-24 בנובמבר 1918 התרחש פילוג במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. מנהיג האגף השמאלי שלה העיתונאי בלה קון שחזר מהשבי הרוסי הודיע על פרישתו מהמפלגה והודיע על הקמת המפלגה הקומוניסטית שדגלה במהפכה בסגנון מהפכת אוקטובר שהתרחשה ברוסיה הצארית

מתוך: קומניסטים ונאצים

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, הידועה גם בתור מפלגת הבולשביקים, החלה כזרם בתוך המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, אחר כך הפכה למפלגה הס"ד של הפועלים הרוסים, ולאחר המהפכה הפכה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. שהייתה למעשה מפלגת דיקטטורה בשם המרקסיזם על פי תורתו של לנין."

מתוך: בעל המנגן החבד"י – ר' שניאור זלמן לוין

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, הידועה גם בתור מפלגת הבולשביקים, החלה כזרם בתוך המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, אחר כך הפכה למפלגה הס"ד של הפועלים הרוסים, ולאחר המהפכה הפכה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. שהייתה למעשה מפלגת דיקטטורה בשם המרקסיזם על פי תורתו של לנין."

מתוך: התוועדות ח"י אלול בחניה

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, הידועה גם בתור מפלגת הבולשביקים, החלה כזרם בתוך המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, אחר כך הפכה למפלגה הס"ד של הפועלים הרוסים, ולאחר המהפכה הפכה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. שהייתה למעשה מפלגת דיקטטורה בשם המרקסיזם על פי תורתו של לנין ציטוט- הזכות לנסוע לרבי, לראות אותו פנים מול פנים ולהיכנס ל"יחידות", הוא הרגע שלא יישכח לעולם."

מתוך: שמירת הגחלת היהודית בברית המועצות

המפץ הגדול

התחלה של משהו חדש

מתוך: סבא בועז מספר על ימי ראשית המדינה

המצור בירושלים 1948

המערכה על ירושלים, סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של מלחמת העצמאות, החל מתחילת העימותים, שנפתחו לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה בנובמבר 1947, ועד הסכמי שביתת הנשק בראשית 1949. ירושלים הייתה אחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות. כשליש מהנופלים במלחמה נפלו בסביבותיה. במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון במצור חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב מאוד הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה.

מתוך: ילדותה של סבתא ברבת עמון, מיומנו של סבא רבא

המצור על ירושלים

הערבים הצליחו לסגור את הדרכים לעיר.

מתוך: נשיא המדינה, סבא וצרור עליי פטרוזיליה

המצור על ירושלים

המערכה על ירושלים, סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של מלחמת העצמאות, החל משלב א' – מלחמת האזרחים, שפרצה למחרת קבלת ההחלטה באו"ם על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, עבור בשלב ב' - פלישת מדינות ערב לתחומי ארץ ישראל המערבית ובכללם שטחי מדינת ישראל ביום הכרזת עצמאותה וממועד ההפוגה השנייה עת התייצבו גבולות הפסקת האש, שלימים נודעו בשם הקו העירוני, ועד הסכמי שביתת הנשק באפריל 1949, בעצימות נמוכה. בירושלים נהרגו כ-400 תושבים יהודים. (ויקיפדיה)

מתוך: סבי אריה גולדמן, ילד במלחמת השחרור בירושלים

המצור על ירושלים

ירושלים הייתה אחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות. במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון במצור חלקי. היה מחסור באוכל ובציוד בסיסי.

מתוך: ספורט חשוב בכל גיל

המצור על ירושלים

ניתוק העיר ממקורות מזון מים בתקופה שטרם הקמת המדינה.

מתוך: סיפורה של משפחה לוחמת

המצור על ירושלים

בירושלים נהרגו כ-400 תושבים יהודים. היא הייתה אחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות, משום היותה, במילותיו של דוד בן-גוריון, "נשמתה של ארץ ישראל...אחרת לא נהיה ראויים לשם עם ישראל". כשליש מ-4,000 הלוחמים הנופלים במלחמה כולה נפלו בסביבות ירושלים. במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון במצור חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה. (ויקיפדיה)

מתוך: ילדותו של דוד נביאי בצל ההפצצות

המצור על ירושלים במלחמת העצמאות

במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון במצור חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב מאוד הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה.

מתוך: המצור בירושלים 1948

המצור על ירושלים במלחמת העצמאות

המערכה על ירושלים, סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של מלחמת העצמאות, החל משלב א' – מלחמת האזרחים, עבור בשלב ב' - פלישת מדינות ערב לתחומי ארץ ישראל המערבית ובכללם שטחי מדינת ישראל ביום הכרזת עצמאותה ועד הסכמי שביתת הנשק באפריל 1949, בעצימות נמוכה. בירושלים נהרגו כ-400 תושבים יהודים. היא הייתה אחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות, במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון במצור חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה. (ויקיפדיה)

מתוך: פרשיות חיים – מיכל שור

המצור על לנינגרד

המצור על לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) היה מצור צבאי של כוחות גרמניה הנאצית במהלך פלישתם לברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא הביא למותם של 750,000 איש, שיעור האבדות האזרחיות הכבד ביותר בעיר כלשהי בהיסטוריה המודרנית ואולי בכלל. המצור נמשך מ-8 בספטמבר 1941 ועד 27 בינואר 1944 (במשך 872 יום). במהלך המצור בן 900 הימים היה רעב כבד בלנינגרד שהוביל למותם של למעלה מחצי מיליון בני אדם. מוות המוני זה לא היה רק תוצאת לוואי של נסיבות המצור אלא אחת ממטרותיו המפורשות והמכוונות של היטלר, כפי שנוסחו בהוראותיו ובפקודות מפקדי הוורמאכט.

מתוך: לנינגרד הייתה במצור ובהפגזות קשות

המצור על לנינגרד

המצור על לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) במהלך מלחמת העולם השנייה הביא למותם של 750,000 איש, שיעור האבדות האזרחיות הכבד ביותר בעיר כלשהי בהיסטוריה המודרנית ואולי בכלל. המצור נמשך מ-8 בספטמבר 1941 ועד 27 בינואר 1944 (במשך 872 יום). במהלך המצור בן 900 הימים היה רעב כבד בלנינגרד שהוביל למותם של למעלה מחצי מיליון בני אדם. מוות המוני זה לא היה רק תוצאת לוואי של נסיבות המצור אלא אחת ממטרותיו המפורשות והמכוונות של היטלר, כפי שנוסחו בהוראותיו ובפקודות מפקדי הוורמאכט.

מתוך: אין לי אפילו מזכרת מחתונתי

המצור על לנינגרד

המצור על לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) היה מצור צבאי של כוחות גרמניה הנאצית, פינלנד, ספרד ומתנדבים מאירופה וצפון אפריקה על העיר לנינגרד במהלך פלישתם לברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא הביא למותם של 750,000 איש, שיעור האבדות האזרחיות הכבד ביותר בעיר כלשהי בהיסטוריה המודרנית ואולי בכלל. (ויקיפדיה)

מתוך: שני פסנתרים ומצור לנינגרד

המצור על לנינגרד

(כיום סנקט פעטרבורג) היה מצור צבאי של כוחות גרמניה הנאצית במהלך פלישתם לברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השניה הוא הביא למותם של 750,00 איש. המצור נמשך 900 ימים שהוביל לרעב כבד בעיר.

מתוך: הצעירה שגויסה במלחמת העולם השניה