מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שמואל גונן (גורודיש)
שמואל גונן (במקור גורודיש וכך גם כונה בציבור) (1930 - 30 בספטמבר 1991) היה קצין בצה"ל, ששימש כמפקד חטיבת השריון 7 במלחמת ששת הימים וכאלוף פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים. עוטר בעיטור העוז על לחימתו כמפקד פלוגה במלחמת סיני. (ויקיפדיה)
מתוך: מלחמה לא קלה – עמירם אטבה
שמואל שמעון בן-ציון
שמואל שמעון בן-ציון (13 בספטמבר 1894 – 20 באוגוסט 1954) היה רב, פעיל ציוני ועסקן ציבור בארצות הברית ובארץ ישראל, מבוני ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, מייסד שכונת כרם משה בתל אביב ושכונות "בן-ציון" בירושלים ובחיפה. נרצח ב-20 באוגוסט 1954. (ויקיפדיה)
מתוך: אני צברית וסבתא גאה של יונתני
שמואל שניצר - סבא רבא
שמואל שניצר נולד בסכבנינגן שבהולנד באב תרע"ח, יולי 1918, במשפחה של 13 ילדים. הוריו, גיננדל לבית ויינדלינג ומשה אליעזר שניצר, ניהלו אורח חיים מסורתי (אמו הייתה ממשפחת רבנים ידועים). בבגרותו עמד ללמוד להסמכה לרבנות אולם אביו לא רצה שבנו יחיה על חשבון הציבור, והעדיף שלפרנסתו ירכוש מקצוע, ושלח אותו לבית ­ספר תיכון מסחרי. שניצר עלה לארץ בגפו באוגוסט 1939, שבועיים לפני פרוץ המלחמה, באוניית המעפילים "פאריטה" שנחתה בחוף תל אביב. בכך ניצל מהגורל שפקד את משפחתו בשואה: הנאצים רצחו את אביו, אמו, תשעה מאחיו ואחיותיו ואת בני ביתם. ויקיפדיה
מתוך: החיים מתחילים בגיל 70
שמוטי
תפוזי ג'אפה הוא מותג מסחרי שניתן לפירות הדר תוצרת ארץ ישראל ולאחר מכן תוצרת מדינת ישראל. בתחילה אזור הגידול המקורי והעיקרי של פרי ההדר היה יפו והייצוא בוצע מנמל יפו ומכאן שמו.
מתוך: סבתא זהבה עולה מפרס לארץ ישראל
שמונה בעקבות אחד
שמונה בעקבות אחד הוא ספר ילדים מאת ימימה אבידר-טשרנוביץ שראה אור בשנת תש"ה-1945. הספר היה לרב-מכר, תורגם לאנגלית ועובד לתיאטרון ולסרט קולנוע. הספר זכה לתשבחות של המבקרים על שפתו העשירה, ופתח, על פי אוריאל אופק, תקופה חדשה בספרות הילדים העברית. השירות הבולאי הוציא לכבוד הספר בול דואר בסדרה על ספרי חבורות. (ויקיפדיה)
מתוך: עוזי גרינבויים הגשים את החלום
שמורות קודש
מטבעות שמורות קודש הן מטבעות ברכה ושמירה שקיבלו החסידים מהרבי האדמו"ר. מטבעות אלו נלקחו לצורף שהתיך אותן ועשה מהן כלי קודש, בעיקר גביעים לקידוש והבדלה. (מתוך האתר של משפחת יורב)
מתוך: "שמורות קודש"
שמורת נחל פולג
שמורת טבע באזור:השרון מאפייניה עיקריים:חולות, חוף ים. בשמורה נשמר נוף חולות ורכס כורכר חופי, ובית גידול לח על גדת נחל פולג.
מתוך: סבא וחברו מצילים את הברווז
שמורת עין תאו
שְׁמוּרַת עֵין תְּאוֹ (עין ג'חולה) היא שמורת טבע מוכרזת בעמק החולה, המורכבת ממעיין העתק הנובע למרגלות הרי נפתלי מתוך מערה, בריכת מים, וחורשת עצי אלה אטלנטית עתיקים. גודל השטח המוכרז הוא 30.65 דונם. השמורה הוכרזה ב-9 בנובמבר 1967. שטח נוסף המיועד להרחבת השמורה נמצא בתכנון מתקדם. (ויקיפדיה)
מתוך: קורות חייו של סבא משה עוז
שמחה ארליך
שמחה ארליך (1915 - 19 ביוני 1983), פוליטיקאי ישראלי ושר האוצר בממשלת בגין הראשונה. ארליך נולד בפולין, למד בגימנסיה העברית בלובלין, עלה ארצה ב-1939 והקים מפעל למוצרי אופטיקה. נכנס לפעילות פוליטית במסגרת מפלגת "הציונים הכלליים" ומטעמה נבחר למועצת עיריית תל אביב בה כיהן בשנים 1955 - 1969. בשנים 1962 - 1965 אף כיהן כסגן ראש העירייה. הוא נבחר לראשונה לכנסת ה-7. במקביל, הוא נבחר לראשות המפלגה הליברלית שהיוותה אז חלק מגוש חרות ליברלים. המפלגה נוצרה מתוך "הציונים הכלליים", לאחר שהתאחדה עם המפלגה הפרוגרסיבית. עם הקמת ממשלת בגין הראשונה אחרי "המהפך" של שנת 1977, נתמנה לשר האוצר וסגן ראש הממשלה. בתפקידו זה החל "המהפך הכלכלי" עם שורת רפורמות שוק חופשי, שכללו את ביטול הפיקוח על מטבע חוץ, ביטול והפחתת מסים (למשל מס נסיעות שהיה שנוא במיוחד על ציבור הנוסעים לחו"ל) וצעדים נוספים. עם זאת, לצד רפורמות המיסוי לא היה קיצוץ בהוצאות הממשלה, מה שהוביל לאינפלציה דוהרת. ב-1979 נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות האינפלציה הגואה ובמקומו מונה יגאל הורביץ. למרות זאת בגין, שראה בו שותף פוליטי ותיק, השאיר אותו בממשלה כסגנו. עם הקמת ממשלתו השנייה ב-1981 הוא מונה לסגן ראש הממשלה ושר החקלאות. את הישרדותו הפוליטית לאחר אי-הצלחתו כשר אוצר הוא חב למנחם בגין, שבו ראה את שותפו הפוליטי ואשר קרבו יותר מפוליטיקאים אחרים במפלגתו, ביניהם לא חש עצמו כל כך חופשי.
מתוך: סבא רבא שמחה ארליך שר וסגן ראש הממשלה
שמחה הולצברג
יחיאל שמחה הולצברג (18 באפריל 1924 – 13 בפברואר 1994), שהיה ידוע בכינויו אבי הפצועים, היה חתן פרס ישראל לשנת 1976. הולצברג יצר קשר אישי עם חיילים רבים וביתו הפך במשך השנים מוקד לעליה לרגל לרבים. הוא אף השתתף בחתונותיהם של פצועים רבים שהחלימו. הולצברג כונה "אבי הפצועים". (ויקיפדיה)
מתוך: המסע החשאי מסוריה לישראל
שמחה הולצברג
יחיאל שמחה הולצברג (18 באפריל 1924 – 13 בפברואר 1994), שהיה ידוע בכינויו אבי הפצועים, היה חתן פרס ישראל לשנת 1976. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא מאשה לכטמן אחות רחמניה
שמחה פרידמן
שמחה פרידמן (1911 – 5 בינואר 1990) היה מחנך ואיש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפד"ל.... בשנת 1969 נבחר פרידמן לכנסת השביעית מטעם המפד"ל. כהונתו נמשכה עד לפיזור הכנסת והתחדשה בשנת 1975, במהלך הכנסת השמינית, כמחליפו של מיכאל חזני. במקביל לכהונתו זו הרצה גם במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. (ויקיפדיה)
מתוך: עלייתו של סבא רבא שמחה פרידמן לישראל
שמחט
שחמט הוא ענף ספורט ומשחק לוח אסטרטגי המיועד לשני שחקנים. זהו אחד מהמשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית. הניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים, במצב שבו הוא אינו יכול לעצור את האיום נגדו או להימלט ממנו. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא טולה
שמחת בית השוֹאֵבָה
שמחת בית השוֹאֵבָה היא מנהג יהודי עתיק שהתקיים בימי חג הסוכות לקראת שאיבת המים למצוות ניסוך המים בבית המקדש. במשך כל השנה היו מנסכים יין על המזבח עם הקרבת הקורבנות, ובשבעת ימי חג הסוכות בלבד היו מנסכים מים בנוסף. בימי חול המועד נלוו לניסוך המים שורה של טקסים שמחים במיוחד שנקראו "שמחת בית השואבה". הם נמשכו כל הלילה והסתיימו בשאיבת המים ממעיין השילוח וניסוכם על המזבח עם בוקר. (ויקיפדיה)
מתוך: זכרונות מהעבר הרחוק ועד היום
שמחת בית השואבה
שמחת בית-השואבה היתה מתקיימת בבית-המקדש בלילות חג-הסוכות. היו שואבים אז מים לניסוך המים בחג, ובעת השאיבה היו שמחים, ככתוב: "ושאבתם מים בששון". על שמחת בית- השואבה אמרו חכמינו: "מי שלא ראה שמחה זו, לא ראה שמחה מימיו". חכמי ישראל היו זורקים ותופסים אבוקות של אש, והיתה זו שמחה עצומה. אף בימינו נוהגים לשמוח בלילות חג-הסוכות. במקומות רבים עורכים ריקודים בחוצות הערים ורבים באים לרקוד ולשמוח.
מתוך: ירושלים שבליבי, עיר הולדתי
שמחת בית השואבה
מנהג בימי בית המקדש הקשור לתפילה לגשמים
מתוך: המדינה שבדרך
שמחת בית השואבה
היא מנהג יהודי עתיק, הקשור למצוות \\\"ניסוך המים\\\" שהונהגה בבית המקדש בחג הסוכות לאחר הבאת מי מעיין השילוח לבית המקדש.
מתוך: טוניס זה לא רק סנדביץ