מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

"שמורות קודש"

מתן וסבא בגינה ליד הבית של מתן
סבא משה בנגמ"ש בסוף מלחמת יום הכיפורים
סיפורו של סבא משה

סבא משה נולד בטירת צבי בשנת 1954 להוריו, ישראל ולאה יורב.

סבא הוא הצעיר מתוך שישה ילדים. לסבא יש אח תאום זהה בשם יוסי, ובילדותם הם היו עושים הרבה מעשי שובבות ביחד. למשל, הם היו מתחלפים במקומות בכיתה, ומשגעים ככה את המורים. בגלל זה המורים היו קוראים להם "מוֹיוֹ"(קיצור של משה ויוסי). פעם אחת סבא היה חולה ושכב בבית חולים. הוא ביקש מיוסי אחיו התאום שיעשה כאילו יוסי הוא בעצם החולה, והרופאים לא הבינו איך הוא מצליח ללכת ואיך הוא לבוש בבגדים "רגילים" ולא בבגדים של בית החולים.

סבא פגש את אהבת חייו אראלה (ברעם) יורב (סבתא שלי) בשנת 1978. סבא ואחיו התאום יוסי, נסעו ללמוד במכללה האקדמית צמח. הספרנית במכללה מאוד נהנתה לדבר עם התאומים, אבל לא ידעה מי הוא מי. יום אחד יוסי נסע למילואים וסבא משה נשאר לדבר לבד עם הספרנית (שהיא כמובן אראלה). כשיוסי חזר מהמילואים סבתא כבר ידעה להבחין בין משה ליוסי ומכאן נעשו חברים ולאט לאט החליטו שהם רוצים להתחתן.

"שמורות קודש"

סבא משה מספר: כאשר ההורים שלי, ישראל גרשטיין (יורב) ולאה התחתנו, הם קיבלו לחתונה שלהם גביע מאוד מיוחד העשוי מכסף. את הגביע נתן להם סבא שלי, יעקב יוסף. וזה סיפורו של הגביע:

תמונה 1

יעקב יוסף היה חסיד של הרבי מבוין. (בוין זה שם של עיר ברומניה).

הוא היה הולך בחגים וגם לפעמים בשבתות, להיפגש עם הרבי מבוין, יחד עם עוד כמה חסידים מהכפרים מהסביבה. לרבי היה מנהג: הוא היה נותן לחסידים שלו בכל פעם שהם הגיעו- מטבע, ומברך אותם. המטבעות נקראו "שמוּרוֹת קודש". לאט לאט הצטברו ליעקב יוסף הרבה מטבעות כסף מהרבי. יום אחד, הוא נתן את המטבעות לצורף, והצורף הזה עשה גביע מהמטבעות האלה. הצורף עשה גם קישוטים על הגביע, וחרט עליו את האותיות: י"ר. שזה ראשי תיבות של יוסף ורבקה (רבקה היתה אשתו של יעקב יוסף).

ישראל ולאה, ההורים שלי, התחתנו ברומניה ומיד אחר כך עלו לארץ ישראל. כמתנת חתונה יעקב יוסף נתן להם את הגביע הזה. וזה היה מזכרת של אבא מההורים שלו. סבא שלי, יעקב יוסף, נספה בשואה ואני לא זכיתי להכיר אותו. אבא שלי השתמש בגביע הזה כל שבת לקידוש והבדלה. עכשיו הגביע עבר אליי וליוסי, אחי התאום, למשמרת. הגביע קיים כבר 100 שנה, והוא החפץ שמחבר אותי לסבא וסבתא, שלא הכרתי, רק שמעתי עליהם סיפורים. כיום הוא משמש אותנו לשמחות משפחתיות: בר מצוות וחתונות, ואנו מקפידים להשתמש בו באירועים אלה.

מלחמת יום הכיפורים

סבא משה מספר: כשהתגייסתי לצבא הגעתי לשריון. שירתתי בחטיבה 7 והייתי נהג נגמ"ש בגדוד 77 . כמה חודשים לאחר מכן פרצה מלחמת יום הכיפורים.

השתתפתי בקרב במקום שלימים נקרא שמו "עמק הבכא". זה היה קרב מאוד קשה, שבו הטנקים הסורים הצליחו לעבור את קו הגבול, ולהתקדם לתוך השטח של מדינת ישראל.  הטנקים הסורים היו רבים יותר מהטנקים שלנו, המלחמה הייתה קשה מאוד, אבל אנחנו לא ויתרנו למרות שהיו לנו הרבה נפגעים. בסופו של דבר הסורים נסוגו לאחור, ואנחנו כבשנו חלק מהשטח של סוריה. בתמונה רואים אותי כנהג בנגמ"ש שאתו נלחמתי במלחמה.

כיום סבא משה  גר בטירת צבי. הוא מורה בבי"ס שק"ד  בשדה אליהו, שם לומדים גם נכדיו שגרים לא רחוק ממנו, במעלה גלבוע.

הזווית האישית

הנכד מתן: היה לי מאוד כיף לדבר עם סבא וללמוד עוד על ההיסטוריה של משפחתנו.

סבא משה: שמחתי לראות שמתן מתעניין בסיפורים שמהם צמחה המשפחה. הקשר ביננו קיבל עוד מימד של עומק.

מילון

שמורות קודש
מטבעות שמורות קודש הן מטבעות ברכה ושמירה שקיבלו החסידים מהרבי האדמו"ר. מטבעות אלו נלקחו לצורף שהתיך אותן ועשה מהן כלי קודש, בעיקר גביעים לקידוש והבדלה. (מתוך האתר של משפחת יורב)

ציטוטים

”הטנקים הסורים היו רבים יותר מהטנקים שלנו, המלחמה הייתה קשה מאוד, אבל אנחנו לא ויתרנו למרות שהיו לנו הרבה נפגעים.“

הקשר הרב דורי