מאגר סיפורי מורשת

שמי בועז בורד, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי השנה עם נכדי אלון. מהסיפורים שסיפרתי לאלון בחרנו להעלות אירוע חוויתי מימי נעורי בשמורת פולג.

בהיותי ילד בן 14 רציתי ביחד עם חבר שלי, עמוס מזור, לצאת לטיול לשמורת נחל פולג, בה מי הגשמים יוצרים ביצה ובסביבתה צמחה הרבה צימחי בר שבתוכם היו בעלי חיים ועופות בר.

שמורת פולג די רחוקה מכפר הס ונחוץ היה רכב כדי להגיע לשמורה, כלי רכב במושב היו משאיות שמיתפקידן להסיע את התוצרת החקלאית אותה החקלאים במושב גידלו כמו ביצים חלב ירקות ופירות את העבודות בשדה ובפרדס ביצענו בעזרת הפירדה או הסוס שהיה בכל משק.

את הפירות והירקות מהמשק, כמו גם את החלב והביצים, הביאו החקלאים מהמושב למרכז הכפר ושם העמיסו על משאית שמתפקידה היה להסיע את התוצרת החקלאית לשוק ושם באמצעות תנובה נמכרה התוצרת לחנויות.

כדי להגיע לשמורת פולג לא יכולנו לנהוג במשאית, כי היינו ילדים וגם מבוגרים לא נסעו במשאית לטיול מעין זה. קבענו את הטיול לשבת, ביום קיץ ואז פנינו לאבי שיתן לנו את הפרדה שבמשק של הורי, רתומה לעגלה. העגלה היא דו גלגלית ועליה שמים לוח עץ רחב שמונח בין שתי דפנות העגלה ומשמש לנו מושב מכובד.

בבוקר אותה שבת רתמנו את הפרדה לעגלה, חברי עמוס מזור ואני התישבנו על לוח המושב (כיסא) ואני לקחתי את המושכות בידי ויצאנו בדרכנו לכיוון תל מונד, בין שדרות הברושים שגדלו אז לצידי הדרך עד פסל הלורד שמקבל לשלום את כל הבאים לתל מונד, שהיה אז כפר קטן.

הדרך לפולג נמשכה בדרך הלורד שהייתה אז הכניסה היחידה מכביש 4 אל יישובי גוש תל מונד, שהיו אז ישובים קטנים עם בתים קטנים ומשקים חקלאים לידם. כשהגענו לכביש 4, חצינו אותו בזהירות, אף על פי שהתנועה בו הייתה מועטה ומשם המשכנו בדרך עפר לכיוון השמורה.

אנחנו הגענו מצפון לביצה, שבה היו מים לא מעטים. בהיותנו מצפון לביצה ראינו שמכיוון דרום ישנם אנשים שהבהילו להקת ברווזים. להקת הברווזים התרוממה באוויר ואז שמענו יריה לכיוון להקת הברווזים ואחד הברווזים צנח לידינו – היורה היה ציד ברווזים והוא ירה כדור ציד גדול אשר מכיל בתוכו כדוריות רבות, כדי לפגוע ביריה אחת בברווזים רבים.

מהיריה שירה הציד ניפגעו וצנחו אל הביצה ובשוליה כמה ברוזים, אחד מהם צנח לידינו. הברווז שצנח היה פצוע בכנף והוא לא היה יכול להמשיך לעוף. היות וחששנו שהציד יגיע לאסוף את הברוז הפצוע מיהרנו לקחת את הברווז שמנו אותו בעגלה, השכבנו אותו על מצע של עשבים ומעליו עוד עשבים ירוקים, כדי להסתיר את הברוז מעיני הציד ויצאנו מהר לכיוון דרך הלורד וכך חזרנו איתו לכיוון כפר הס.

הפרדה ששמה היה כושית, שמקום הולדתה קפריסין, היגיעה לישראל הצעירה בדרך הים לנמל חיפה ושם הייתה במחנה הסגר בו בדקו אותה וטרינרים כדי להיות בטוחים שאינה חולה במחלה מדבקת כלשהי. בדרך לכפר הס רצה הפרדה מהר, כי זה דרכן של פרדות וסוסים למהר לכיוון הבית בו מין הסתם יש אוכל ומים.

בחצר המשק הכנסנו את הברוז למחסן עם חלונות ובתוך המחסן נתנו לו אוכל של תרנגולות בתוך אבוס ומים. מדי יום בדקנו מה שלומו וראינו שהוא מחלים.

כעבור כשבועיים החלטנו עמוס ואני לבדוק אם הברווז שלנו יכול לעוף ואז התברר לנו שהוא כבר יודע לעוף והוא פרח לו לדרכו בשמי כפר הס, בתקווה שהוא מצא את החברים שלו בשמורת פולג.

הזוית האישית

סבא בועז: אני מאחל לך, שתיהיה תלמיד טוב ובן אדם טוב.

אלון: אני מאחל שיהיה לסבא רק טוב וכייף.