מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלמה
עלמה הוא מושב דתי באזור הצפון בגליל העליון, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. המושב הוקם בשנת 1949 על ידי איגוד המושבים של הסתדרות הפועל המזרחי עם תכנון לאכלוס 125 משפחות, בסמוך לכפר הערבי עלמא, שחרב במלחמת העצמאות ותושביו לא הורשו לחזור אליו לאחריה[דרוש מקור]. בתחילה התיישבו בו כ-90 משפחות עולים מלוב. בשנת 1950 הגיעה למקום קבוצה של גרים מעיירה באיטליה בשם סן ניקנדרו אשר עם הזמן עזבו את היישוב למושבים אחרים באזור. לאחר שעזבו האיטלקים הגיעו למקום משער העלייה בשנת 1955 39 משפחות עולים מקוצ'ין אשר בהודו אך גם הם עזבו את היישוב, באופן רשמי בגלל הקור ועברו לגבעת כ"ח ואביעזר
מתוך: מוטימה בוחרת בחיים
עלמה - מושב
עלמה הוא מושב דתי באזור הצפון בגליל העליון, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. המושב הוקם בשנת 1949 על ידי איגוד המושבים של הסתדרות הפועל המזרחי עם תכנון לאכלוס 125 משפחות, בסמוך לכפר הערבי עלמא, שחרב במלחמת העצמאות ותושביו לא הורשו לחזור אליו לאחריה בתחילה התיישבו בו כ-90 משפחות עולים מטריפולי בלוב[1]. בשנת 1950 הגיעה למקום קבוצה של גרים מעיירה באיטליה בשם סן ניקנדרו אשר עם הזמן עזבו את היישוב למושבים אחרים באזור. לאחר שעזבו האיטלקים הגיעו למקום משער העלייה בשנת 1955 39 משפחות עולים מקוצ'ין אשר בהודו אך גם הם עזבו את היישוב, באופן רשמי בגלל הקור ועברו לגבעת כ"ח ואביעזר.
מתוך: שמחה ונתינה אמתית בלי תמורה וחשבון
עלמה מושב
עַלְמָה הוא מושב דתי באזור הצפון בגליל העליון, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. המושב נמצא בסמוך ליישוב ריחאניה, כ-8 ק"מ מצפון לצפת. ממערב למושב עובר כביש 886. (ויקיפדיה)
מתוך: מ"בית חנה" ל"בית חב"ד"
עם חוקים
מי שהיה מסתפר ולא היה אומר בלי חוקים היו נותנים לו לפי מספר הגיל שלו מכה על העורף
מתוך: נהריה של פעם
עמבה
הוא מאכל המורכב מפלחי מנגו מוחמצים ברוטב צהוב העשוי מזרעי גרגרנית יוונית (חילבה) טחונים, מלח לימון, מלח וכורכום. מאכל זה מקורו במטבח הדרום-הודי). מהמטבח ההודי התפשטה העמבה באמצעות סוחרי נתיבי הים אל המטבח העיראקי עמו היא מזוהה כיום בישראל. העמבה הגיעה לישראל עם עליית יהודי עיראק לישראל. בעבר היה קשה להשיג עמבה איכותית בישראל ולכן נהגו למהול אותה במים. הגרסה המדוללת של העמבה נפוצה בישראל כרוטב בדוכני מזון מהיר כגון שווארמה, פלאפל וסביח, לרוב ללא פלחי המנגו עצמם (שהם יקרים יותר) או חתיכות קטנות ביותר.
מתוך: מוכר החטיפים שהפך לקבלן מצליח
עמדיה
עמדיה היא עיירה במחוז דהוכ שבחבל כורדיסטן העיראקית האוטונומי. היא בנויה על הר שולחן בעמק הנהר הזב הגדול. העיירה נמצאת 10 קילומטרים מהגבול הטורקי בגובה 1400 מטרים מעל גובה פני הים.עמדיה ידועה בכמות הנשרים הגדולה המקננים במצוקי הר השולחן. (ויקיפדיה)
מתוך: האור שלי – סבתא שמחה אברהם
עמוד התוך
העמוד הפנימי המרכזי בבניין. בהשאלה, משענת מרכזית
מתוך: בארץ אהבתי
עמוד חשמל
שם של משחק שבו היו צריכים להעביר את הכדור משני צידיו של חוט החשמל
מתוך: סיפורי סבתא
עמודו
עמודו הוא משחק ילדים, המשוחק בקבוצה עם כדור. בתחילת כל סיבוב המשתתפים עומדים במעגל כאשר אחד מהם מחזיק בכדור. מחזיק הכדור זורק את הכדור למעלה וקורא בשמו של שחקן אחר. השחקן שקראו בשמו צריך לתפוס את הכדור מהאוויר בעוד המשתתפים האחרים מתרחקים. את הכדור יש לזרוק בזווית אנכית למעלה כדי שיפול בסמוך למקום בו נזרק. אם הכדור נזרק בזווית כך שהוא נופל הרחק ממקום הזריקה - הזריקה פסולה ("אמריקה") ויש לחזור עליה. (ויקיפדיה)
מתוך: נקודות קטנות מחייה של אישה גדולה
עמודו
עמודו הוא משחק ילדים, המשוחק בקבוצה עם כדור. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא לאה מצטלמת
עמוס עוז
עמוס עוז (נולד ב-4 במאי 1939) הוא פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, סופר ואינטלקטואל ישראלי. בשנות ה-60, עת פרסם את הרומנים הראשונים שלו, נחשב עוז כאחד מהבולטים בסופרי "דור המדינה". בשנות האלפיים, הוא נחשב על ידי רבים לאחד מבכירי הסופרים בישראל. הגותו עוסקת בספרות, בזהות ישראלית וציונית, במחשבה מדינית-חברתית מנקודת השקפה וציאל-דמוקרטית.
מתוך: חינוך טוב מוביל לחיים טובים
עמותה לפירות אקזוטיים בישראל
העמותה לפירות אקזוטיים הוקמה בשנת 1989. בעמותה כ 250 חברים הבאים מכל שכבות האוכלוסיה ומכל קצוות הארץ. העמותה פועלת להעמקת הידע וההכרות עם מיני הפירות האקזוטייים, קידום גידולם, הפצתם וצריכתם ע"י כלל הציבור בארץ והעשרת סל הפירות הישראלי.
מתוך: חג הט"ו בשבט שלי