מאגר סיפורי מורשת

שמי רפאל בן יאיר, אני משתתף בתוכנית הקשר הרב דורי ובחרתי להביא את סיפור  העלייה של סבתא שלי אודט שעלתה ממרוקו לישראל.

סבתא אודט נולדה במרוקו בשנת 1948, לבית משפחת טמסוט. הם חיו בעיר רבאט שבמרוקו. היא עלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1956, כשהייתה ילדה בת שמונה.  סבתא זוכרת את העלייה לישראל.

סבתא אודט מספרת

"אני ממש זוכרת את היום שלפני העלייה לישראל. היה יום רגיל שהיינו בבית, מה שמוזר היה, שבאחד הערבים עזבנו את ביתנו, אני, שלושת אחיי והוריי ונסענו לישון אצל סבתא רבתא שלנו שגרה באותו רחוב. זה היה מוזר שכל המשפחה הלכה לישון אצלה, והמוזר יותר כשאנו הילדים התעוררנו מהשינה, ראינו שאנחנו במקום אחר – זה היה מחנה העולים בצרפת ששמו קונן דריאנס.

זכור לי שאת סדר פסח חגגנו לבד במחנה העולים, מאחר ואבי חזר למרוקו לעשות את סדר הפסח עם אימא שלו שנשארה שם במרוקו.

לאחר  תקופת המתנה במחנה העולים, הפלגנו באוניית מעפילים לנמל חיפה, זה היה בשנת 1956. מנמל חיפה העבירו אותנו למבשרת ירושלים, לדירה בת שני חדרים, שירותים, מטבחון והול.

קיבלנו מהסוכנות מיטות מברזל ומזרונים מקש, שמיכות עוקצות, עשישיות לתאורה, פתיליה לבישול, לחם שחור עגול וחלב מעוקר. בחצר הבית שבו גרנו היו הרבה עצי פרי של שזיפים, שקדים וענבים.

אני זוכרת שאת המים חיממנו במיכל פח והתקלחתי בגיגית, לא היה שמפו ולא כל הפינוקים של היום. היה סבון קשה, סבון שמן שנראה כמו קוביה, היה לי מסרק שחצי היה רחב וחצי צר, במקום מרכך לשיער השתמשנו בחומץ ומים.

מתקופת הלימודים, אני זוכרת, שלא היה בניין בית ספר, אלה  לקחו את אחד החדרים שחולק לכיתות. קיבלנו חצאי מחברת וחצאי עפרונות, לא קיבלנו מחק, מחקנו עם הפנים של הלחם. בהפסקות ובשעות אחרי הלימודים שיחקנו בחצר, היינו משחקים 5 אבנים, מחניים, שלוש צעדים ועוד.

החג הראשון שחגגנו בארץ היה חג שבועות!

הזוית האישית

רפאל: היה לי כיף שסבתא שלי באה איתי לבית הספר זה היה חוויה כי זה היה זמן ללמוד על סבתא שלי אני מאוד נהנתי שהיא באה וגם היה לי כיף לשמוע אותה מספרת ואני מאחל לה שהיא תבוא איתי לכל פעילות של כל החיים.