מאגר סיפורי מורשת

משק עזר הוא משק קטן המיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי מצומצם, הכולל בדרך כלל גן-ירק, לול לעופות ועצי פרי. במושבים יש משקי עזר ששימשו בעלי מקצועות חופשיים שעבדו כשכירים במושב וגרו בו, כגון רופא, אחות, איש-תחזוקה ועוד, ואפשרו לעובד להגדיל את ההכנסה מעבודתו כשכיר בשעות הפנאי על ידי גידול ירקות פירות או בעלי חיים. השטח של משק העזר הוא בדרך כלל בין 2 ל-5 דונם וכולל את יחידת המגורים. משק עזר הוא יחידה הדומה לנחלה במושב, אך לרוב קטנה ממנה: השטח מיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי.

משקי פועלות היו משקים חקלאיים לנשים פועלות וחלוצות ביישוב העברי בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20.

משקי פועלות היו משקים חקלאיים לנשים פועלות וחלוצות ביישוב העברי בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20.

ביוגוסלביה נאספו ניצולי השואה רבים, והשלטונות ראו בעין יפה את פינוים. היעד לאיסוף מעפילים היה נמל באקאר בצפון יוגוסלביה. בנמל ספליט העלו נתב כדי לעבור בשדות המוקשים. בבקאר נעשו התקנות דרגשים הצטיידו במזון, בעיקר במנות קרב אמריקניות. בליל 24/25 ביולי 1946 הגיעו המעפילים והועלו לאונייה. תוך כך התברר שאחד הדוודים התקלקל וצוות המכונה ניסה לתקנו. על אף התקלה יצאה האונייה בשעה 0:600 ביום 25 ביולי כשהיא נושאת 2,678 מעפילים. ההפלגה תוכננה לחמש יממות וכך גם המים והמזון. היומיים הראשונים עברו במזג אוויר טוב. ביום השלישי באזור האיים היוניים תקלה בדוודים והאונייה נעצרה. מתחקיר עלה שצפיפות המעפילים במדורים הפריעה לבדיקות גובה הדלק במיכלים, וכאשר השתמשו בנוזל שבתחתית, המיכל הכיל מי ים ונגרם נזק למבערים.[5] החשמל כבה והמאווררים לא פעלו. האנשים עלו לסיפון האנייה קיבלה הטיה מסוכנת. האלחוטן שלח קריאת SOS הוקם קשר עם הצי הבריטי משחתת בריטית הגיעה והסתלקה בלי להגיש עזרה. מאוחר יותר טענו הבריטים שהקריאה הייתה ניסיון לרמאות מצד ההגנה. מנקודת ראות הבריטים, מעצר בלב ים לא היה מאפשר להם להחרים את האונייה. וודאי לא כאשר האנייה ביקשה עזרה והבריטים גררו אותה לחיפה. מצד שני חששו הבריטים שאוניית מעפילים תתפרץ ותוריד אנשים לחוף. תכננו את מעשיהם לעצור את הבאים מיד בכניסה למים טריטוריאליים שהיו אז 3 מיל ימי מהחוף. צוות המכונה התגבר על התקלה הם הבעירו לוחות עץ שפורקו מהדרגשים. שאבו דלק ממיכל נקי והעלו את לחץ הקיטור בדוודים. המשך השייט ב-10 קשר לחיפה. בקרבת חופי הארץ נתפסה על ידי שלוש משחתות בהובלת HMS VENUS. התקיימה התכתשות בין המעפילים לבין הנחתים הבריטיים שחלקם נזרקו למים. ההגנה הובאה לחיפה ב-29 ביולי 1946 וצורפה לצי הצללים. הצוות התערב בין המעפילים שהועברו למחנה המעצר בעתלית.[6] עד אז הייתה זו הכמות הגדולה ביותר של מעפילים שהובאה באנייה אחת. השיא נשבר על ידי האקסודוס שהביאה 4,500 מעפילים ביולי 1947.

משקי פועלות היו משקים חקלאיים לנשים פועלות וחלוצות ביישוב העברי בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20.

צורת התיישבות המהווה מעין דרך ביניים בין קיבוץ לבין מושב עובדים. בדומה לקיבוץ, אדמות המושב השיתופי, הכלים החקלאיים, הבתים והתוצרת החקלאית הם רכוש אגודה משותפת לכלל חברי המושב השיתופי. כמו כן העבודה מתבצעת על פי סידור מרכזי ולכל משפחה ניתן "תקציב" לקיום ביתה על פי גודלה וצרכיה. אולם בניגוד לקיבוץ, ובדומה למושב העובדים אין במושב השיתופי חדר אוכל משותף ולינה משותפת, לכל משפחה חלקת אדמה פרטית עליה בנוי בית המגורים, וחשבון בנק פרטי, בו היא מנהלת את ענייניה כרצונה.

משק שיתופי הוא צורת התיישבות המהווה מעין דרך ביניים בין קיבוץ לבין מושב עובדים. בדומה לקיבוץ, אדמות המושב השיתופי, הכלים החקלאיים, הבתים והתוצרת החקלאית הם רכוש אגודה משותפת לכלל חברי המושב השיתופי.

זה שהקיבוץ נמצא ליד גבול המדינה וחבריו עוברים אימון צבאי בקיבוץ ולא מגוייסים לצבא

משק עזר הוא משק קטן המיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי מצומצם, הכולל בדרך כלל גן-ירק, לול לעופות ועצי פרי.

משקית= מפקדת שאינה קצינה, ת"ש= תנאי שירות. היא מעין עובדת סוציאלית של הצבא, היא עוזרת לחיילים לשמור על הזכויות שלהם, אם הם צריכים חופשה או עזרה מהצבא היא דואגת שהם יקבלו את זה.

נהגה במלעיל), הוא כינוי מקובל למשקה חריף/אלכהולי בקרב חסידי חב"ד. על משקה אומרים החסידים 'לחיים' בהתוועדוית.

מאטה (בספרדית: Mate) הוא משקה עתיר קפאין העשוי חליטת עלים מצמח בשם "ז'רבה מאטה" (yerba mate), מין צינית שמקורו בדרום אמריקה. המשקה פופולרי מאוד בארגנטינה, פרגוואי, אורוגוואי ודרום ברזיל, בהן נהוג לשתות את המאטה כפעילות חברתית הרווחת בכל שכבות האוכלוסייה, בדומה לשתיית קפה או תה. שתיית המאטה מתבצעת בדרך כלל באמצעות קש מתכת (בומביז'ה, בספרדית - bombilla) בעל מסנן בקצהו, השקוע בכמות נדיבה של עלי ז'רבה המונחים בכלי עשוי דלעת חלולה (או עור מעובד) הנקרא גם הוא "מאטה".

משקה מיוחד מארגנטינה ושותים אותו בכוס המיועדת לזה

מַשָ"ק (ראשי תיבות: מפקד שאינו קצין) הוא נגד או חוגר (חייל סדיר שאינו קצין) הנושא בתפקיד פיקודי או באחריות על תחום מקצועי השונה מזה של יתר החוגרים והנגדים ביחידתו. (ויקיפדיה)

מש"קית הת"ש היא אחראית על תנאי השירות שלהם. הטיפול בפרט הוא אחד מתפקידיו המרכזיים של סגלי הת"ש, הזמינים ומכוונים לתת מענה ולמצוא פתרונות בתחומים שונים, כמו מצוקות כלכליות, סוגיות משפחתיות ומענה ייעודי לאוכלוסיות ייחודיות. (ויקיפדיה)

מש"קית הת"ש מהווה דמות דומיננטית וחיונית בחייהם של המשרתים משום שהיא אחראית על תנאי השירות שלהם

מש"קית ת"ש מטפלת באופן שוטף באופי תנאי השירות של החיילים ביחידה בה היא משובצת. התפקיד כולל: עבודה מול גורמי רווחה אזרחיים, ביצוע ביקורי בית, ניהול ראיונות לחיילים וטיפול באוכלוסיות חלשות.

תפקיד בצה"ל- תנאי שירות (בראשי תיבות: ת"ש) הוא השאיפה לאזן בין צרכיו האישיים של החייל המשרת בצה"ל לצורכי המערכת הצבאית. הקלות בתנאי שירות (הת"ש), המתבטאות בעיקר בתדירות יציאת החייל לביתו ובחופשות להן הוא זכאי. (ויקיפדיה)

משרד החוץ בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, עוסק בגיבוש מדיניות החוץ של הממשלה, בביצועה ובהסברתה - המשרד מטפל בניהול יחסיה הבינלאומיים של המדינה. המשרד מייצג את המדינה בפני ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים; שוקד על קידום קשרי הכלכלה, התרבות והמדע, ומקדם את שיתוף הפעולה עם ארצות מתפתחות. המשרד גם משמש ככלי מרכזי בטיפוח הקשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות. המשרד פועל בכמה מוקדים, דרך המשרד הראשי הממוקם בקריית הלאום בירושלים, ודרך נציגויות ישראל בחו"ל, שגרירויות וקונסוליות.

משרד החוץ בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, עוסק בגיבוש מדיניות החוץ של הממשלה, בביצועה ובהסברתה - המשרד מטפל בניהול יחסיה הבינלאומיים של המדינה. המשרד מייצג את המדינה בפני ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים; שוקד על קידום קשרי הכלכלה, התרבות והמדע, ומקדם את שיתוף הפעולה עם ארצות מתפתחות. המשרד גם משמש ככלי מרכזי בטיפוח הקשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות. המשרד פועל בכמה מוקדים, דרך המשרד הראשי הממוקם בקריית הלאום בירושלים, ודרך נציגויות ישראל בחו"ל, שגרירויות וקונסוליות. ויקיפדיה