מאגר סיפורי מורשת

שמי יובל דניאל, השנה במסגרת המעורבות החברתית בחרתי לקחת חלק בתוכנית הקשר הרב דורי, במסגרת זו בחרתי לתעד את סיפורה של סבתא שלי גילה, ממנה שמעתי את סיפורה המעניין.

לא חשבתי שסבתא תגיד את זה?

סבתא גילה מספרת:

נולדתי במרכז העיר תל אביב, ברחוב בורוכוב. אבי ז״ל עלה מפולין והצטרף לתנועת הלח״י, המחתרת העברית שפעלה בארץ ישראל נגד המנדט הבריטי בארץ. הוא לחם והשתתף במבצעים הרואיים, כמו פיצוץ מרכז הקריה בתל אביב, שוד בנק ברקליס דיסקונט ואחרים.

אמי ז״ל, דור שביעי בארץ ירושלמית ס״ט (ספרדי טהור).

ההורים שלי נפגשו והכירו ורצו להתחתן, אך הסבתא הפולנייה שלי הטילה וטו על הנישואים עם  בחורה "פְרֶנְקית" (כינוי גנאי למזרחיים) ומנעו מהם להתחתן. מצב זה נמשך כשבע שנים של עליות ומורדות, פרידות וחזרות – האהבה ניצחה והן התחתנו – נולדתי אני.

בילדותי, הייתי ילדה מפונקת ואהובה, לא להרבה שנים, מאחר ועת שהייתי בת שש, ואחותי בת ארבע ואמי בהריון, אבי חלה ונפטר – בן 35 היה במותו.

לימים רשמו אותי לבית ספר דתי חרדי ״תלפיות״, ולמדתי לימודי תורה, גמרה, פילוסופיה ופחות לימודי ליבה (היסטוריה, גיאוגרפיה, אנגלית ומתמטיקה). כל זה היה עד כיתה ז'. בכיתה ז' עברנו לגור בשכונה יד אליהו בתל אביב ורשמו אותי לבית ספר יסודי ממלכתי ומשם המשכתי לתיכון עירוני.

 סבתא גילה בצעירותה

במהלך השנים, בנערותי הייתי חברה בתנועת "הנוער העובד והלומד", הייתי חניכה וגם שימשתי כמדריכה, יצאנו למסעות וטיולים עם החניכים ועם החברה. מעת שעמדתי להתגייס, החבר שלי שלימים הפך לבעלי, לא כל כך רצה שאלך לצבא, ושכנע את אמי והמשפחה שעליי להתגייס למשטרה ולהיות קרובה לבית, אכן, התגייסתי למשטרת ישראל מרחב ירקון והייתי סיירת תנועה.

 סבתא וסבא ביום נישואיהם

התחתנו, נולד בננו הבכור, יוסי ואז עברנו לגור בבאר שבע, עקב עבודתו של בעלי. בבאר שבע נולדה בתי, לירון (אימא של יובל). במקביל, המשכתי את שירותי במשטרת ישראל בבאר שבע. שימשתי בתפקידים רבים, כמו סיור, תנועה, חקירות פשעים חמורים (רצח, שוד, אונס) וחקירות כלליות.

כעבור עשר שנים, חזרנו לגור במרכז והוצבתי לשרת כחוקרת ביח״א – היחידה הארצית לחקירות הונאה.

סבתא גילה במדי המשטרה 

יח״א – היחידה הארצית לחקירות הונאה, מטפלת בעבירות "הצווארון הלבן", אך ורק בכל הקשור לאישי ציבור, שרים, חברי כנסת, ראשי ממשלה ועבירות בין לאומיות.

בין לבין ילדי בגיל העשרה. בגיל 32 התחלתי לימודים גבוהים, סיימתי לימודיי לתואר ראשון במדעי המדינה, קרימינולוגיה ואנתרופולוגיה, בנוסף, לימודי לתואר המכון לשלטון מקומי, ולימודים לתואר ראשון ושני משפטים וקיבלת רישיון עורכת דין.

במהלך עבודתי במשטרה נסעתי לחיקורי דין מסביב לעולם, במסגרת חקירות בין לאומיות סבוכות ומורכבות, כמו כן חקרתי שרים, חברי כנסת.

הכתבה בעיתון על עבודה של סבתא גילה

תוך כדי לימודים גבוהים, גידול ילדים, ניהול בית, יצאתי לקורסים משטרתיים: קורס קצינים, חוקרים, מתקדם, ועד קורס פו״ם (פיקוד ומטה). לאחר שקיבלתי דרגת סגן ניצב, חזרתי לבאר שבע, והייתי ראש יח״א בשלוחה הדרומית שאחראית על חקירות אישי ציבור מאילת ועד אשדוד.

סבתא גילה בכר – ראש יח"א בשלוחה הדרומית

לאחר שהוקמה יחידת להב 433, הועברתי לתפקיד קצינת חקירות להב 433, שכלל בתוכו אחראיות על חקירות אופרטיביות ב"להב" וכן אחראיות על יחידת הסיידר הארצי יחידת זיהו בט״א (טביעת אצבע).

במהלך שנות שירותי במשטרה, שני ילדיי בגרו, נישאו ונולדו לי שמונת נכדיי.

משפחתנו

ככלל, השירות במשטרת ישראל היה מעניין, מאתגר, קשה ומרתק. טיפלתי בעשרות חקירות מעניינות ומתוקשרות. מאחר והתגייסתי למשטרה מגיל 18 שירתי במשטרה, ביקשתי להשתחרר לפנסיה מוקדם יחסית כדי שאעשה משהו נוסף בחיי.

ואלה בתמצית תולדות חיי.

הזוית האישית

יובל: סבתא שלי, היא אחד האנשים האהובים עליי בעולם, החברה הכי טובה שלי, זמן האיכות איתה הוא תמיד כיף. אני וסבתא שלי תמיד משתפות סיפורים ורגעים מחיינו. סבתא שלי היא אדם אמיץ וחכם לכן, זרימת הסיפורים המעניינים היא תמידית.

במהלך מפגשי תוכנית הקשר הרב דורי, יצא לי לשמוע לא מעט סיפורים חדשים ולהעמיק בסיפורים שכבר הכרתי בנוגע לחייה ואפילו בנוגע לחיי המשפחה שלי. אני מוקירת תודה שניתנה לי ההזדמנות ללמוד ולהחכים על סבתא שלי.