מאגר סיפורי מורשת

שמי עומר יוגב, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי במסגרת עבודת השרשים שלי בחרתי לתעד את סיפורה של סבתא רבתא שלי, לאה רוטמן ז"ל, סיפור בריחתה מהשואה, העלייה לארץ ישראל וההתאקלמות בה. השתתפה עמי בתכנית סבתא שלי, יפה, שסיפרה לי על אימא שלה, סבתא רבתא שלי.

סבתא רבתא לאה, בשם נעוריה גולדשטיין, הייתה הבת הקטנה להוריה שיינה (יפה) ויהודה ז"ל שנולדה אחרי ארבעה אחים.

בריחה מהשואה

לפני מלחמת העולם השנייה חיו בפולין כשלושה וחצי מליון יהודים. במלחמת העולם השנייה רוכזו היהודים בגיטאות, ולאחר מכן הועברו למחנות השמדה. כשניים ושלושת רבעי מיליון יהודים נספו בפולין והאחרים נמלטו למקומות מסתור כגון רוסיה ולאחר כך עלו לארץ ישראל או היגרו לארצות הברית ולקנדה.

סבתא יפה נולדה בשנת 1900, וסבא יהודה נולד בשנת 1891. סבא יהודה עבד במאפייה של משפחת פורמן, וכך הכיר את סבתא יפה. הם התאהבו ונישאו. לכל אחד מהילדים היתה אומנת משלו.

בפינסק הייתה למשפחה מאפייה – קונדיטוריה ידועה מאוד והיא נמנתה על עשירי העיר. סבא יהודה היה בעל השקפת עולם לאומית, היה ציוני, ונמנה על תנועת בית”ר. עד גיל חמש גדלה לאה בפינסק. כאשר החלה אנטישמיות בפולין, סבא יהודה אמר כי הוא מרגיש שהאדמה בוערת תחת רגליו ולכן החליט לעלות עם משפחתו לישראל.

העלייה לארץ ישראל

חבר של יהודה החליט להגר לאמריקה, וניסה לשכנע את סבא יהודה לבוא איתו. אבל סבא יהודה התנגד, ואמר: "מה, אני אחליף גלות בגלות?”.

סבא יהודה תיכנן את העלייה לארץ בסתר, כדי שחמותו אלטע פורמן לא תדע, כי היא ניסתה למנוע מבתה (לאה) לעלות לארץ. באותם זמנים, היה קשה לקבל סרטיפיקט (אישור עלייה) לישראל כי הייתה מיכסה על כל אלף יהודים, עולה רב אחד. לכן סבא יהודה התחפש לרב.

בשנת 1935 עם עלייתו של היטלר לשלטון, עלתה המשפחה לארץ, כשיהודה מחופש לרב. יהודה היה ציוני מאוד ונמנה על חברי תנועת בית"ר. המשפחה יצאה מפינסק לוורשה, ומשם ברכבת לרומניה. בנמל קונסטנסה עלו על אונייה. ההפלגה ארכה כשבוע והאונייה הגיעה לנמל יפו. כאשר ירדו מהאונייה – סבא יהודה חיפש מייד מספרה, וגילח את זקנו. לאה עם משפחתה התיישבו בפתח-תקווה  ושם התגוררו.

מקצוע ועיסוק

בשנת 1944 לאה הייתה בת 14 ולמדה בחוות לימוד של מועצת הפועלות הצעירות. הפועלות בארץ ישראל אשר רכשו השכלה אקדמית באגרונומיה באירופה, הקימו והשתתפו בהקמתן של משקי הפועלות בארץ. משק הפועלות הייתה אחת הדרכים של החלוצות להשתלב במעגל היצירה החקלאית ולא להידחק לתפקידיה המסורתיים של האישה.

הלימודים והעבודה המעשית במשקים כללו הכרות עם כל ענפי החקלאות, כגון פלחה (חקלאות), לול ורפת, וכן כללים לניהול משק בית של משפחה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב-1922 הוקם על ידי 12 בחורות משק פועלות בפתח תקווה. החווה החקלאית בפתח תקווה החלה את דרכה כבית ספר חקלאי מחוזי לילדי העובדים מישובי האזור.

שירות צבאי

בשנת 1946 הצטרפה לאה בת ה- 16 יחד עם בנות החווה והתגייסו להכשרת קיבוץ אשדות יעקוב שם עבדה במשתלה ובפרדס. ההכשרה הייתה חלק מהגדוד השלישי אשר היווה חלק מחטיבת יפתח בפיקודו של יגאל אלון. בהכשרה נוצר הווי חברתי-תרבותי עשיר בייחוד בזכות מקהלת הבנות, שהתגבשה עוד בחוות הלימוד בפתח-תקווה, איכות שירתן נודעה בכל הפלמ"ח.

במלחמת העצמאות חברי ההכשרה לחמו בקרבות גדוד הגליל בחטיבת יפתח יחד עם שאר ההכשרות ועלו להר כנען. הבנות החזיקו אותו כמוצב קדמי והבנים יצאו לפעולות שונות בגיזרת הצפון: לאחר השחרור והאיחוד, ב- 15 באוגוסט 1948 ייסדו את קיבוץ יפתח (הקיבוץ המאוחד) על אדמת בלידה.

קישור לאתר עמותת דור הפלמ"ח ובו כרטיס החבר באתר הפלמ"ח ותעודה של סבתא לאה ממשמר העם

היכרות ונישואין של סבתא רבתא לאה ז"ל

בקיבוץ יפתח הכירה לאה (ששירתה בגדוד השלישי) את אהרון רוטמן (ששירת בגדוד הראשון) בחטיבת יפתח. בשנת 1950 התחתנה לאה עם אהרון. בשנת 1952 נולדה יפה (סבתא שלי שנקראה על שם סבתא שלה) ובשנת 1958 נולד אייל (דוד שלי).

סבתא רבתא לאה וסבא רבא אהרון עם בתם התינוקת יפה (הסבתא שלי)

חייה ומשפחתה של סבתא רבתא לאה בארץ ישראל

סבתא לאה וסבא אהרון התחתנו בקיבוץ יפתח ולאחר שנה עברו לחיפה לרחוב גאולה עד שסבתא יפה הייתה בת 10 בשנת 1962.

סבא אהרון נפטר בגיל מאוד צעיר ולכן לא הכרתי אותו וסבתא רבתא לאה התחילה לעבוד בתור מרכזת מעונות נעמת. את סבתא לאה הכרתי והיא נפטרה בשנת 2017 כשאני הייתי בן שמונה.

הזוית האישית

עומר יוגב: נהנתי מאוד מהעבודה וכתיבתה. לצורך העבודה ראיינתי את סבתא שלי, יפה, הבת של סבתא לאה – למדתי רבות גם על סבתא וגם על הקמת המדינה.

אני ראיינתי את סבתא שלי (יפה) שהיא בתה של סבתא רבתא שלי, לאה, עליה עשיתי את העבודה. היה לי מאוד מעניין, מרגש ומסעיר. חווייתי חוויה לראיין את סבתא יפה, מפני ששמעתי את הסיפור המסעיר של אבותיי. בנוסף בשנה שעברה הייתי בטיול שורשים עם כל המשפחה. בטיול היינו בכל המקומות עליהם כתבתי בעבודה והיה כיף מאוד לשמוע את הסיפור ולהבין אותו מקרוב. ביקרתי בקיבוץ יפתח, במוזיאון הפלמ"ח, היינו בסליק הנשקים בקיבוץ יגור, שם היה ריכוז הנשקים בצפון וביקרנו בגשר שפוצץ בפעולת ליל הגשרים שהייתה פעולה מתואמת של הפלמ"ח, החטיבה שסבתא רבתא לאה שירתה בה.