חסיד אומות עולם
במשפט הישראלי, התואר "חסיד אומות העולם" ניתן למי שאינו יהודי ופעל למען הצלת יהודים במהלך השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. התואר ניתן בהתאם לחוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר לכ-28,000 אנשים. (ויקיפדיה)
חסיד אומות עולם
במשפט הישראלי, התואר "חסיד אומות העולם" ניתן למי שאינו יהודי ופעל למען הצלת יהודים במהלך השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. עד כה הוענק התואר לכ-28,000 אנשים. מקור המונח הוא תיאור הלכתי לאינו יהודי ששומר שבע מצוות של בני נח. הרעיון בבסיסו של הביטוי הזכאי לכאורה להיקרא "חסיד" במשמעות הנהוגה ביהדות. זאת, על אף העובדה כי הוא נמנה עם "אומות העולם", כלומר אינו יהודי. (ויקיפדיה)
חסיד אומות עולם
בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת היהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953. (ויקיפדיה)
מתוך:
בובע אסתר
חסיד אומות עולם
"חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת יהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. התואר ניתן בהתאם לחוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם משנת 1953. (ויקיפדיה)
חסיד אומות עולם
בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת היהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953.
חסיד אומת עולם
בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת יהודים בתקופת השואה . תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. התואר ניתן בהתאם לחוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר ליותר מ⁻26,000 אנשים.
חסידות
החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית, שהתעוררה באמצע המאה ה-18. מחוללה העיקרי של החסידות הוא הבעל שם טוב. תלמידו, המגיד ממזריטש, היה זה שהפיץ אותה לרחבי מזרח אירופה והפך אותה לתנועה גדולה. הגותה של החסידות, בפרט בדורותיה הראשונים, מתאפיינת בשאיפה ל"דבקות" באל, עבודת האל בשמחה, אהבת ישראל והקישור אל הצדיק. בדורות המאוחרים יותר מתאפיינת החסידות בעיקר בגיבוש חצרות חסידיות ספציפיות סביב שושלות של אדמו"רים.
חסידות איזביצה - ראדזין
היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מרדכי יוסף ליינר, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה בעיירה איזביצה לאחר עזיבתו את חצר רבי מנחם מנדל מקוצק בשנת ה'ת"ר (1839).
בנו וממשיך דרכו, רבי יעקב ליינר (כז בחשון תקע"ה 10 בנובמבר 1814-טו באב תרל"ח 14 באוגוסט 1878, עבר לעיירה ראדזין ועל שמה נקראת החסידות. האדמו"ר השלישי רבי גרשון חנוך הניך ליינר התפרסם בעיקר בשל ניסיונו לחדש את מצוות התכלת בציצית. ספרי החסידות הידועים הם מי השילוח, בית יעקב, וסוד ישרים.
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שהוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני). החסידות היא החסידות החמישית בגודלה בעולם, ונכון לשנת 2018 מנתה כ-7,500 משפחות. (ויקיפדיה)
חסידות גור
חסידות גור היא החסידות הגדולה בישראל, ומוערך שמספר חסידיה בישראל ובעולם נע בין 10 אלף ל-12 אלף בתי אב. היא קרויה על שם העיירה גורה קלוואריה שבפולין, שבה ישב בסוף ימיו מייסד השושלת, הרב יצחק מאיר אלתר, וממשיכיו עד לשואה.
מתוך:
קולנוע ארמון
חסידות גור
חסידות גור היא החצר החסידית הגדולה בישראל. החסידות קרויה על שם העיירה גורה קלוואריה הסמוכה לוורשה שבפולין, שבה ישב בסוף ימיו מייסד השושלת, הרב יצחק מאיר אלתר. מרכז החסידות היה בפולין עד השואה והיא כללה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. חסידות גור נפגעה קשות בשואה ומרכזה עבר לישראל, שבה הצליחה להשתקם.
חסידות ויז'ניץ
חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניץ בבוקובינה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה) בתחילת המאה החמישית לאלף השישי, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, שמחה, ושבת קודש. בין הענינים המודגשים ביותר בויז'ניץ הוא גם הענין של אהבת ישראל
חסידות ויז'ניץ
חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר. חסידות ויז'ניץ בולטת בתפילות נלהבות בנעימה מיוחדת. האדמו"רים נהגו להסתובב בשעת התפילה בין החסידים לחזקם להתפלל בכוונה ובשמחה. (ויקיפדיה)
מתוך:
סיפורי סבתא – עדה נס
חסידות ויזניץ'
חסידות ויז'ניץ היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר. החסידות המרכזית המכונה כיום בישראל בשם ויז'ניץ, היא החצר בשיכון ויז'ניץ בבני ברק בראשות רבי ישראל הגר.
חסידות זוויהל
חסידות זווהיל (נכתב גם זוויהל או זוועהיל, נהגה: זְוויל) היא חצר חסידית שתחילתה בעיר נובוהרד-וולינסקי באוקראינה בשלהי מאה ה-18. נקראה עד ראשית המאה העשרים בשם זוויאהל כשבפי היהודים שמה זווהיל או זוויהל.
מייסד החסידות היה רבי משה גולדמן מזווהיל, בנו השלישי של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, תלמיד הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש.
חסידות חב"ד
חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי שניאור זלמן מליאדי בשנת ה'תקל"ב (1771). בשנת ה'תקע"ג (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי דובער שניאורי את מגוריו לעיירה ליובאוויטש (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את אמונתו של היהודי בבורא ואת הרצון לעובדו על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים חכמה בינה ודעת, שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי. כיום מונה חסידות חב"ד רבבות חסידים בעשרות קהילות בארץ ובעולם, ולמעלה מחמשת אלפים שלוחי הרבי ברחבי העולם. מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא רבי רבי מנחם מענדל שניאורסון, השביעי בשולשלת נשיאי חב"ד.
חסידות חב"ד
חסידות חב"ד ליובאוויטש היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18 במזרח אירופה. בשנת ה'תקע"ג עבר בנו רבי דובער שניאורי לעיירה לובביץ', שממנה פעלו רוב אדמו"רי חב"ד ועל שמה נקראה החצר.
חסידות חב"ד
חסידות חב"ד ליובאוויטש היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18 במזרח אירופה. בשנת ה'תקע"ג עבר בנו רבי דובער שניאורי לעיירה לובביץ', שממנה פעלו רוב אדמו"רי חב"ד ועל שמה נקראה החצר
מתוך:
שנות ילדות בין גויים
חסידות מודז'יץ
שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ (ויקיפדיה)
חסידות נדבורנה
חסידות נדבורנה היא שושלת חסידית רבת ענפים אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה. הראשון מאדמו"רי השושלת שכיהן בנדבורנה (גליציה המזרחית, סמוך להרי הקרפטים; כיום באוקראינה) היה רבי ישכר בער לייפר. מוצאה של השושלת הוא מרבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן. משושלת זו יצאו מאות אדמו"רים שחלקם כיהנו תחת שמות אחרים. החצר המרכזית שמשתמשת בשם "נדבורנה" היא חסידות נדבורנה בבני ברק. (ויקיפדיה)
מתוך:
אלה הם חיי – חיים בלסר