מאגר סיפורי מורשת

שמי חנה דבורה שוורץ ואני סבתא של יהלה, שם נעוריי היה, דברה אן ראזנר.

נולדתי בקליפורניה שבארצות הברית בשנת 1966 ועליתי לארץ בשנת 1991.

בתור ילדה יהודייה, שגדלה בין גויים בארצות הברית, הרגשתי תמיד בודדה. אימא שלי הייתה אישה מאוד מיוחדת, ואפילו שגרנו, בסביבה של גויים. היא לימדה אותנו להיות גאים בעובדה שאנחנו יהודים. כשהגויים חגגו את החגים שלהם בבית הספר, אימא שלי קיבלה אישור מההנהלה, שאני ואחי נלמד את בכיתות על חגים יהודיים.

במשך השנים היו הרבה הצקות והתגרויות מצד הילדים הגויים, ותמיד הרגשתי שמשהו חסר.

בגיל 19 הלכתי לקולג’, והיו לי חברות שהתעניינו ברוחניות מכל מיני סוגים. התחלתי לקרוא ספרים, ובמשך שנתיים וחצי חקרתי ולמדתי על כל מיני דתות. כל דת, שחקרתי עליו היו שם הרבה דברים שלא היו הגיוניים. למרות, שנולדתי יהודייה, מלבד ידע מועט על החגים, לא ידעתי על התורה והמצוות. מפני שלא גרנו בסביבה יהודית.

יום אחד, חברה שלי הציעה לי, להיפגש עם מישהו שהיא מכירה, שהוא גם יהודי. וגם הוא חקר ולמד על כל מיני דתות. זמן קצר אחרי שהכרנו הוא טס לארץ ישראל, לבקר את ההורים שלו, שעשו עליה אחרי שיצאו לפנסיה. כשהוא הגיע לישראל הוא ניפגש עם הרב של ההורים שלו, והוא ייעץ לו לנסות את כיוון חסידות חב"ד וברסלב.

לאט לאט הוא התחיל להתקרב לחב"ד, הוא כתב לי מכתב, שגם אני יהודייה והוא מצא את הדרך הנכונה והאמתית. כשחזר לארצות הברית הוא התחיל ללכת לבית חב"ד והוא הציע לי, שגם אני אצטרף אליו בשבת, והתחלנו ביחד ללמוד על דרך חב"ד.

היה שם איזה רב בבית חב"ד, שביקש לראות את השמות העבריים שלנו. ואמר לנו, שאנחנו זיווג, אבל אני חשבתי, שאני צעירה מידי כדי להתחתן, והגענו להחלטה, שאני אלך ללמוד בקיץ ב-770.

וב"ה חזרנו בתשובה וקיבלנו ברכה מהרבי להתחתן, וראינו הרבה ניסים מהברכות של הרבי!

הזוית האישית

יהלה: תודה לך סבתא, על ששיתפת אותי בסיפור חייך המרתק. מאחלת לך שברכותיו של הרבי ילוו אותך תמיד.