שואת יהודי יוון כמניע לעליה ארצה
משפחת הורי נספתה ברובה בשואה.
בין הנספים היו סבי , סבתותיי , דודי, דודותי ובני דודיי שלא זכיתי להכיר.
מרבית המשפחה המורחבת הייתה חלק ממשלוח היהודים שנשלחו לסלוניקי ומשם ברכבת לאושוויץ.
לפי עדות אחד הניצולים ( לימים הפך להיות חמי ) רוב יהודי פלורינה נשלחו לתאי הגזים עם הגיעם לאושוויץ.
הוריי הצטרפו לפרטיזנים שהתרכזו בחלק ההררי של מרכז יוון.
נולדתי באחד הכפרים הקטנים והמבודדים – קלינובו, בבית ראש הכפר (טנסיס פיספה) ובסיועה של רעיתו
המיילדת ( אבנגליה ).
הכפר נמצא במרכז יוון באזור הררי ששם היה מרכז ההתנגדות של הפרטיזנים היוונים.
עם תום המלחמה חזרו הוריי יחד איתי לעיר הולדתם פלורינה.
עם חזרתם נודע להם גורל בני המשפחה שנשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
לפני כשנה הצלחתי לאתר את נכדיהם של אבנגליה וטנסיס ולבקשתי המשפחה הוכרה כחסידי אומות העולם
על ידי "יד ושם".
בטקס מרגש שהתקיים בביתו של שגריר ישראל באתונה ובנוכחות חברי פרלמנט יוונים וראשי הקהילה היהודית
ובנוכחות שתי המשפחות הרחבות נסגר מעגל חיים שלם.
משפחת פיספס ומשפחת נחמיאס בטקס חסידי אומות העולם.
העליה לארץ
עם חזרתם של הורי לפלורינה נודע להם גורל בני המשפחה שנשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ,
והמטרה העיקרית שלהם הפכה לעלות לארץ ישראל.
ב-29 לנובמבר 1949 עגנה האנייה שלנו בנמל תל אביב.
התחלנו חיים חדשים.
מילון
חסיד אומות עולםבהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת היהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953.
ציטוטים
”המטרה העיקרית שלהם הפכה לעלות לארץ ישראל.“