מאגר סיפורי מורשת

שמי עמית, אני משתתפת עם סבתי במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת סיפור מחייה של סבתא ומעלה אותו אל מאגר המורשת של התכנית. סיפורה של סבתא עוסק בעלייתה לישראל.

סבתא שלי נולדה בתקופת השואה בשנת 1941 בפולין. הוריה נספו בשואה והיא ניצלה על ידי חסיד אומות עולם גרמני בשם יז'י וינשה, שהכיר את הוריה. הוא דאג להחביא אותה אצל משפחה פולנית עד לסיום המלחמה. לאחר סיום המלחמה אומצה סבתי בפולין על ידי משפחה יהודית – משפחת פלדון. משפחת פלדון שרדה בשלמותה את השואה (שני הורים וחמישה ילדים).

בשנת 1950 עלתה סבתי לארץ עם משפחת פלדון. המסע מפולין לארץ נמשך כעשרה ימים, שבמהלכם נסעו ברכבת עד מרסיי שבצרפת ומשם הפליגו באונייה "גלילה" לחיפה. סבתא מאוד התרגשה לעלות לארץ אבל המסע באונייה היה לא פשוט עבורה כי הייתה לה מחלת ים. כשהגיעו לארץ, סבתי ומשפחתה גרו בדירה בתל אביב בשכונת פלורנטין.

סבתא הייתה בת 9 וחצי ולא כל כך ידעה עברית, ולכן כשנכנסה לבית הספר שיבצו אותה שוב בכיתה ג'. סבתא מספרת שבהתחלה לא היו לה כל כך חברים כי היא לא ידעה את השפה וגם היא התגעגעה לחיים שלה בפולין. היא הייתה עצובה והחלום שלה היה לדעת עברית ולהשתלב. למזלה, סבתא קלטה את השפה מהר מאוד, וכשסיימה את כיתה ה' הקפיצו אותה ישר לכיתה ז'. בנוסף סבתא הפכה מהר מאוד למתורגמנית לעברית של המשפחה, והחלה להתחבר עם הילדים בשכונה. סבתא מספרת שאחרי שקיבלה בטחון וידעה את השפה, היא גם הפכה להיות ילדה שובבה ואפילו היתה לפעמים הולכת מכות עם בנים, אבל בכל זאת כולם אהבו אותה והיו לה הרבה חברים.

הזוית האישית

עמית הנכדה המתעדת: נהניתי מאוד להכין את סיפור התיעוד הזה, אני חושבת שהתכנית ממש תרמה לידע שלי על המשפחה שלנו ועל העבר של סבתי. התרגשתי לשמוע את הסיפורים מפיה ואני גאה להיות נכדתה. מה שהכי סיקרן אותי זה לשמוע על הילדות של סבתי בצל השואה, ועל החוויות והרגשות שסבתא שלי חוותה כעולה חדשה בארץ ישראל. ריגש אותי לשמוע איך היא התמודדה עם הקשיים שהיו לה ואיך בסוף הצליחה להתגבר עליהם (לדוגמא, כשעלתה לארץ ובהתחלה לא ידעה את השפה והתקשתה למצוא חברים). הדברים שהיא סיפרה לי רק גרמו לי לרצות לשמוע עוד. אני שמחתי לעשות את התכנית הזו וגם סבתי נהנתה להיות שותפה לתהליך העבודה. זה חוויה ללמוד על העבר של המשפחה שלי.