מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חמת ארמטורות ויציקות בע"מ
חמת ארמטורות ויציקות בע"מ הוא מפעל ישראלי לייצור ברזים, המוכר במותג "חמת".המפעל החל את דרכו כ"חמת חברת יצרני מכשירים ומכונות" בדירה שכורה בגבעת הרצל בתל אביב, כמפעל שייצר ברזים ופרזול לנגרות בניין‏. בשנת 1944 הוא אוחד עם מפעל ברזל של "סולל בונה" בנחלת יצחק, שהוקם בימי מלחמת העולם השנייה לצורך ייצור נשק ומוקשים עבור הצבא הבריטי
מתוך: חיים הטובים להעסקתם של חברי עמותת המשקם
חמת גדר
חמת גדר (בערבית: الحمّـة, תעתיק: אל-חמה) היא אתר מרחצאות מרפא ונופש השוכן בעמק הירמוך מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים. באתר נובעים ארבעה מעיינות חמים עשירים במינרלים. המים החמים נובעים מעומק משוער של כ-2 קילומטר ויותר. ספיקת אחד מחמשת מעיינות האתר, מעין "הבושם", היא 500–700 מ"ק בשעה אתר חמת גדר כולל מרחצאות מרפא, ספא ופינות חי לתנינאים ולעופות.
מתוך: ילדות מאושרת
חנה דרזנר
חנה דְרֶזְנְר (נולדה ב-17 בספטמבר 1947), הידועה יותר בשם הבמה "אִילָנִית", היא זמרת ישראלית הפעילה מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, ואשר הייתה פופולרית במיוחד במהלך שנות ה-70 ושנות ה-80. מחזיקה בשיא הזכיות בתואר "זמרת השנה" (7 פעמים) בישראל עד היום. (ויקיפדיה)
מתוך: חייה של אילנית
חנה מרון
חנה מרון (22 בנובמבר 1923, ברלין – 30 במאי 2014, תל אביב) הייתה שחקנית, קומיקאית, זמרת ובמאית ישראלית, מהכוכבות הגדולות של התיאטרון הישראלי[1], כלת פרס ישראל לשנת 1973. שיאנית גינס על קריירת התיאטרון הארוכה ביותר בעולם, אשר כונתה לימים "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי". (ויקיפדיה)
מתוך: המשפחה היא יצירתי היפה ביותר – מרגלית מאיר
חנה סנש
חנה סנש (הונגרית: Szenes Anik?, "סנש אניקוֹ"‎;‏ י"א בתמוז תרפ"א, 17 ביולי 1921 – 7 בנובמבר 1944, כ"א בחשוון תש"ה) הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה, מצנחני היישוב, שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית. צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג.
מתוך: המצלמה הראשונה – נלקחה על ידי הבריטים בשבת השחורה
חנה רובינא
חנה רוֹבִינָא (15 בספטמבר 1888, י' בתשרי תרמ"ט[1] – 3 בפברואר 1980, ט"ז בשבט תש"ם) הייתה שחקנית ישראלית, כלת פרס ישראל בתחום התיאטרון (1956). כונתה "הגברת הראשונה של התיאטרון העברי".(ויקיפדיה)
מתוך: סיפורו של סבא דוד טל
חנוך לנער על פי דרכו
חנך את הנער בדרך המיוחדת לו, גם כשיגדל ויתבגר לא יעזוב את מה שחונך כל נער או ילד שונה ומיוחד, כל אחד בדרכו שלו, ולכן, כל ילד צריך לקבל חינוך שונה ומיוחד המתאים לו, כדי שיהיה לו טוב.
מתוך: שירות משמעותי בקריית שמונה