מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תלמוד תורה
תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי. המורה בחדר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַ‏מְלַ‏מֶ‏ד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי').
מתוך: עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה!
תלמוד תורה
תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים. המורה בחדר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַמְלַמֵד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי'). ויקיפדיה
מתוך: כשלמורים היה מותר לתת מכות בבית הספר…  
תלמוד תורה
ביהדות אשכנז, אף על פי שהמונחים "חדר" (נהגה "חֵידֵר") ו"תלמוד תורה" די דומים, היו מקומות שהבדילו ביניהם. "תלמוד התורה" היה שייך לקהילה ובו למדו ילדים להורים שלא יכלו לשלם את שכר הלימוד, ואילו החדר היה מוסד פרטי שבו המלמד (כיום נקרא בתלמודי תורה "רֶבֶּה") גבה שכר לימוד מהורי התלמידים. לפי דעה רווחת, השם "חדר" ניתן כיוון שהלימודים התקיימו בחדר שהוקדש לשם כך בבית הכנסת של הקהילה או בביתו של המלמד. (ויקיפדיה)
מתוך: קראו לי למלחמה באמצע הצום
תלמי אלעזר
תלמי אלעזר הוא מושב באזור הצפון ליד חדרה השייך למועצה אזורית מנשה. היישוב הוקם בשנת 1952 על ידי בני איכרים מזכרון יעקב. המתיישבים הראשונים היו ילידי הארץ ואחר כך הצטרפו אליהם עולים מאירופה, אירן וצפון אפריקה.
מתוך: בחירה גורלית
תלמי ביל"ו
הוא מושב בצפון הנגב ליד העיר נתיבות והוא חלק ממועצה אזורית מרחבים. היישוב הוקם בשנת 1953 במסגרת הקמת מושבי השבלים בקו שובל והוא כונה באופן זמני שובל 8. שמו הקבוע מציין 70 שנה (בשנת הקמת היישוב) לעליית חברי ביל"ו לארץ ישראל[2]. המושב הוקם על ידי עולים מרומניה ואיראן, אך יוצאי רומניה עזבו את המקום, והעדה העיקרית ביישוב היא יוצאי כורדיסטן. ביישוב יש גם יוצאי איראן, יוצאי בולגריה ומעט יוצאי טורקיה.
מתוך: סיפור עלייתו של סבא יוסף לארץ ישראל
תלמי יחיאל
תַּלְמֵי יְחִיאֵל הוא מושב באזור הדרום ליד העיר קריית מלאכי המשתייך לתנועת המושבים ונמצא בשטח שיפוט מועצה אזורית באר טוביה. היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מבולגריה ורומניה. שמו של היישוב הוא על שמו של יחיאל צ'לנוב שהיה מנהיג ציוני ברוסיה. בתחילה, סבלו המתיישבים מחוסר הצלחה כלכלית וחקלאית בגלל חוסר ניסיון חקלאי, ומתיישבים עזבו את המקום. ויקיפדיה
מתוך: ילדות במושב "תלמי יחיאל"
תלמי יחיאל
תלמי יחיאל הוא מושב באזור הדרום ליד העיר קריית מלאכי המשתייך לתנועת המושבים ונמצא בשטח שיפוט מועצה אזורית באר טוביה. היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מבולגריה ורומניה. שמו של היישוב הוא על שמו של יחיאל צ'לנוב שהיה מנהיג ציוני ברוסיה. בתחילה, סבלו המתיישבים מחוסר הצלחה כלכלית וחקלאית בגלל חוסר ניסיון חקלאי, ומתיישבים עזבו את המקום. בשנת 1955 הופנו למושב עולים חדשים מארצות צפון אפריקה.
מתוך: איך הגעתי לארץ דרך שער העלייה למושב תלמי יחיאל ?
תלמי יפה
תַּלְמֵי יָפֶה הוא מושב שיתופי במישור החוף הדרומי, ליד העיר אשקלון, המשתייך למועצה אזורית חוף אשקלון. היישוב הוקם בשנת 1950 על אדמות הכפר הפלסטיני המרוקן ברברה בידי עולים מפולין ורומניה כקיבוץ של תנועת העובד הציוני ובשנת 1961 הפך למושב שיתופי לאחר שהפסיקו להגיע אליו גרעינים מטעם תנועת העובד הציוני והיה חשש שהמקום יינטש. האישור להפיכת הקיבוץ ניתן למרות התנגדות הסוכנות היהודית, בגלל הוצאות הבינוי הכרוכות בשינוי, בגלל היות המקום יישוב ספר. (ויקיפדיה)
מתוך: מקהיר לישראל דרך יוון
תלמיד חכם
ביהדות, תלמיד חכם או תלמיד חכמים הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית. כינוי זה מותנה ביראת השמים של האדם. כיום, נוהגים לכנות כך אדם שבקיא היטב בתלמוד ובהלכה. (ויקיפדיה)
מתוך: הוריי הסתירו בביתם תלמידי חכמים – סבתא לאה פלד
תלמיד מן המניין
תלמיד שיש לו את כל הזכויות המלאות במוסד הלימודים שאינו מן המניין שיכול להשתתף בשיעורים אבל אין לו את כל הזכיות
מתוך: סבתא רחל זיידן תמיד מורה
תלמידי כולל
כולל הוא מוסד לימודים ישיבתי לתלמידים נשואים (הקרויים אברכים) הממשיכים ללמוד אחרי הנישואין. בעבר שימש המונח "כולל" לציין קרנות מהם קיבלו יהודי ארץ ישראל את כספי החלוקה מיהודי חוץ לארץ. מכיוון שברוב המקרים האברכים מקבלים מלגה חודשית קבועה בזמן לימודיהם כדי שיוכלו לקיים את משפחתם, הושאל המושג כולל לציון מוסדות לימוד לנשואים.
מתוך: שילובן של נשים חרדיות במעגל העבודה
תלמסאן
תלמסאן היא עיר בצפון אלג'יריה, בצומת דרכים בין חופי הים התיכון והסהרה, ליד הגבול עם מרוקו, במרחק של 270 ק"מ מאוראן.
מתוך: זיכרונות מילדותה של מרי ג'אן
תלפיות
תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר. השכונה התפתחה בתקופת המנדט, וכוללת אזור מגורים ירוק ופסטורלי, תלפיות הייתה שכונת סְפר בגבול העיר
מתוך: מעברת תלפיות בירושלים
תלפיות
תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר. השכונה התפתחה בתקופת המנדט, וכוללת אזור מגורים ירוק ופסטורלי. יחודה של תלפיות הוא בהיותה השכונה היחידה בירושלים שתוכננה כ"עיר מודרנית" בת כ-800 בתי אב עוד לפני תקופת המנדט (דבר שלא התגשם), וכן בעמידתה רבת-השנים כשכונת סְפר בגבול העיר. בנייתה של השכונה החלה ב-1921, בתכנונו של ריכרד קאופמן כיישום של תפיסה בתכנון ערים הקרויה "עיר גנים". (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא אסתר מלמד – פעם החיים היו יותר פשוטים
תלפיות
תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר. השכונה התפתחה בתקופת המנדט, וכוללת אזור מגורים ירוק ופסטורלי, ולצדו שיכונים ואזור התעשייה הגדול בעיר שהפך גם לאחד ממתחמי התעסוקה והמסחר הגדול בבירה. ייחודה של תלפיות הוא בהיותה השכונה היחידה בירושלים שתוכננה כ"עיר מודרנית" בת כ-800 בתי אב עוד לפני תקופת המנדט (דבר שלא התגשם), וכן בעמידתה רבת-השנים כשכונת סְפר בגבול העיר.
מתוך: מאשה גרשטנסקי היא מרים לוי
תלפיות
תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר. השכונה התפתחה בתקופת המנדט, וכוללת אזור מגורים ירוק ופסטורלי. יחודה של תלפיות הוא בהיותה השכונה היחידה בירושלים שתוכננה כ"עיר מודרנית" בת כ-800 בתי אב עוד לפני תקופת המנדט (דבר שלא התגשם), וכן בעמידתה רבת-השנים כשכונת סְפר בגבול העיר. בנייתה של השכונה החלה ב-1921, בתכנונו של האדריכל ריכרד קאופמן כיישום של התפיסה האדריכלית הקרויה "עיר גנים". ויקיפדיה
מתוך: ירושלים שלי בכל שכונותיה