מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מקהיר לישראל דרך יוון

סבא מוטי ואייל
במפגש הקשר הרב דורי הראשון
מקהיר לישראל דרך יוון- סיפורו של מרדכי (מוטי) גזר

שמי אייל הלחמי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי והזמנתי את סבא שלי להשתתף עמי ועם חברי לכתה בתכנית זו. סבי מרדכי גזר, לו אנו קוראים סבא מוטי, נולד במצרים בשנת 1947, בעיר קהיר, כשהיה בגיל עשר, עלה עם משפחתו לישראל. אני וחברי שמענו את סיפור עלייתו לארץ ישראל.

סבא מוטי מספר על העלייה לארץ:

נולדתי בעיר קהיר שבמצריים ובשנת 1957 עליתי לארץ ישראל. בקהיר הייתה קהילה יהודית פעילה. זו קהילה עתיקת ימים. "בשנת 1945 היו בקהיר למעלה מ- 50,000 יהודים. 60 אחוזים מהם עסקו במסחר, כ- 18 אחוזים בתעשייה והשאר בפקידות ממלכתית ובענפי שרותים.  בעקבות התחזקות הלאומיות המצרית התרחשו התפרעויות נגד היהודים בנובמבר 1945. בשנת 1947 פוטרו רוב היהודים ממשרותיהם. ב- 1948 נעצרו יהודים, ביניהם חברי ההנהגה הציונית. לאחר עליית נאצר לשלטון (1952), עלו כ- 8,000 יהודים לישראל. בשנת 1954 נתגלו תאי מחתרת יהודיים בקהיר, והוחרפה העויינות, ובעקבות מלחמת סיני (1956) הוחרם רכוש יהודי ונסגרו מוסדות הקהילה. רבים יצאו לישראל. ב- 1960 נותרו במצרים כולה כ- 8,500 יהודים". (ניתן לקרוא בהרחבה על קהילת יהודי קהיר באתר בית התפוצות).

עלינו לישראל, באנייה שהפליגה מקהיר ליוון ומיוון האנייה המשיכה את ההפלגה לישראל ועגנה בנמל חיפה. בנמל חיפה, העבירו אותנו לאוטובוס שהסיע אותנו למועצה ליד העיר ירושלים.

למשפחתנו היו בני משפחה שעלו לפננו לארץ וגרו פה. למחרת יום הגעתנו לירושלים, הגיעו בני המשפחה של אבי ולקחו אותנו תחילה לעיר רמלה ובהמשך עברנו לעיר אשדוד.

גרנו תחילה באשדוד משנת 1957 עד שנת 2010 בהמשך עברנו לגור במושב בתלמי יפה. תַּלְמֵי יָפֶה הוא מושב שיתופי, שהוקם בשנת 1950 ע"י עולים מפולין ורומניה. בהתחלה הוקם  כקיבוץ ובשנת 1961 הפך למושב שיתופי. אנו גרים במושב תלמי יפה משנת 2010 עד היום".

סבא מוטי מספר לאייל וחבריו לכתה, על העלייה לישראל

תמונה 1

הזוית האישית

אייל: נהניתי מאוד מהמפגשים עם הסבים בבית הספר ומהסיפורים המעניינים ששמענו גם מסבא שלי וגם משאר הסבים והסבתות של חברי לכתה.

מילון

תלמי יפה
תַּלְמֵי יָפֶה הוא מושב שיתופי במישור החוף הדרומי, ליד העיר אשקלון, המשתייך למועצה אזורית חוף אשקלון. היישוב הוקם בשנת 1950 על אדמות הכפר הפלסטיני המרוקן ברברה בידי עולים מפולין ורומניה כקיבוץ של תנועת העובד הציוני ובשנת 1961 הפך למושב שיתופי לאחר שהפסיקו להגיע אליו גרעינים מטעם תנועת העובד הציוני והיה חשש שהמקום יינטש. האישור להפיכת הקיבוץ ניתן למרות התנגדות הסוכנות היהודית, בגלל הוצאות הבינוי הכרוכות בשינוי, בגלל היות המקום יישוב ספר. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”נהניתי מאוד מהמפגשים עם הסבים בבית הספר ומהסיפורים המעניינים “

הקשר הרב דורי