מאגר סיפורי מורשת

שמי איתהאל אנקרי, השנה בתכנית הקשר הרב דורי, בחרתי לתעד את הסיפור של סבתא מרי ג'אן אנקרי. סבתא מרי נולדה באלג'יר בעיר תלמסאן, בשנת 1944.

העלייה לארץ ישראל

סבתי וסבי עלו לארץ מצרפת בשנת 1981, בשנות הארבעים שלהם, סיבת העלייה לארץ הייתה ההתבוללות בצרפת. כשהגיעו לארץ, גרו ברמת אביב במעון לקליטת עולים.

סיפורה של סבתי

"נולדתי באלג'יריה בעיר תלמסאן (Tlemcen) בשנת 1944, אני בת רביעית למשפחה בת ארבע בנות. אני זוכרת את המנה המסורתית שאכלנו בכל חג, היא הורכבה מכרוב ירוק, שעועית, זוקיני ובשר שהתבשל שעות ארוכות ברוטב חריף. כל המשפחה נהנתה מאותו מאכל, הריח התפשט במטבח ובכל הבית, זה הזכיר לנו ערב חגיגי. אהבתי את המנה הזו. והיינו קוראים לה 'לכשאה' (lahsha).

זיכרון נוסף שאני זוכרת מילדותי, חגיגת 'המימונה'. ההורים שלי היו מזמינים את כל המשפחה ואת כל החברים. שמחנו מאוד שאמא שלי וסבתי הכינו קוסקוס עם חמאה, קראנו למנה באלג'יריה 'מספוף' (mesfuf) והן גם הכינו הרבה מאפים מתוקים. 'מספוף' הוא קוסקוס עם סולת וחמאה שאוכלים עם צימוקים או עם פול, בליווי כוס לבן (ריוויון).  אני מאוד אוהבת את המנה הזאת ותמיד נזכרת על אותם ערבים נפלאים של פעם, בכל הזדמנות שאני מכינה אותה."

 סבי וסבתי האהובים בצעירותם בצרפת

חפץ מיוחד שהיה קיים בביתנו

"בתקופת הילדות שלי, בבית שלנו, בארון זכוכית בחדר האוכל, הייתה כוס קידוש מאוד יפה ומקורית. טיפלנו בה היטב והיא הייתה יקרה לליבנו כי היא הייתה שייכת למשפחתו של אבי במשך דורות רבים. השתמשנו בה רק בליל פסח כשכולנו התאספנו לשולחן הסדר. היום, היא עברה לאחיין שלי שממשיך את המסורת."

הזוית האישית

איתהאל אנקרי: כשאני מראיינת את סבי וסבתי, אני מרגישה עניין וסקרנות. משמח אותי לפגוש אותם ומרגש אותי ללמוד על היסטוריית העבר וזיכרונות ילדותם.

אהבתי במיוחד את החלק בו מספרת סבתי על מאכלים מיוחדים מילדותה, מפני שבעיניי הנושא מרתק ובכל הזדמנות שאני יכולה לבקר אצל סבתא וסבא, אני מלווה את סבתא במטבח שלה בבישולים ובאפייה. אנחנו מפנקות את סבא שלי בטעימות והוא מצחיק אותנו. ממש נהניתי לכתוב את הסיפור, זה היה מלמד ומהנה.