תלושים
היא תוכנית ממשלתית המאפשרת למחזיקים בתלושים לרכוש תמורתם מזון, או מצרכים אחרים כפי שהוגדרו על ידי הממשלה. מדיניות זו ננקטת כאמצעי לתמיכה באוכלוסיות חלשות ונזקקות סעד, או בזמן של מחסור במוצרים, כמו למשל בתקופות צנע או מלחמה. עם הקמת המדינה, הממשלה, בראשותו של דוד בן-גוריון, החליטה על מדיניות צנע כדי להקל על הקליטה ההמונית של עולים שהגיעו למדינה הצעירה והיו חסרי כל, אחרי מלחמת העולם השנייה. בשלב הראשון, הקציבו מוצרי מזון ומוצרים בסיסיים ובשלב השני גם הלבשה והנעלה.
תלושים לחלוקת מזון
המדינה חילקה לתושביה תלושים לקניית אוכל לפי הקצבה למשפחה
מתוך:
מתימן לארץ על חמורים
תלך תמיד בדרכך
תמיד ללכת איך שיודעים גם בטוב וגם ברע
מתוך:
המסע של סבא לישראל
תלכיד חברתי
אוסף מגובש
תלם
תלם היא התנחלות ויישוב קהילתי בהר חברון מערבית לחברון השייך למועצה אזורית הר חברון.
ההתנחלות הוקמה בשנת 1982, כהיאחזות נח"ל ואוזרחה בשנת 1983 כמושב שיתופי. כיום מתגוררות בתלם כ-70 משפחות: 20 חילוניות ו- 50 דתיות, מתוך מטרה ליצירת חיים שיתופיים. בעקבות הצטרפותו של הגרעין הדתי הוקמה במקום ישיבה-בית מדרש "נתיבות דרור" על שמו של מח"ט חברון דרור וינברג, במקום לומדים כ-35 תלמידים.
תלם
חריץ או תעלה בקרקע שיוצרת מחרשה.
מתוך:
משימות בר מצווה
תלם
חריץ שנחרש באדמה
תלמה
תלמה היא מותג מזון בבעלות יוניליוור ישראל המתמחה בייצור מוצרי דגנים ומגוון רחב של מוצרי מזון וחטיפים. תלמה הוקמה בשנת 1947 כמחלקת הממרחים של חברת תמ"י (תוצרת מזון ישראלית), אז התמחתה בייצור ממרחים ורטבים. מאז השיקה לאורך השנים מגוון רחב של מוצרים, חלקם חדשים לשוק הישראלי. כיום ממשיכה תלמה בייצור חלק ממוצריה הוותיקים, לצד פיתוח וחיזוק תחום הדגנים אותו היא מובילה מאז 1985 עם נתח שוק של כ-60 אחוז (לפי מדד נילסן 2013).[1] מוצרי תלמה מיוצרים במפעליה אשר בחיפה, חדרה וערד בהם מועסקים מאות עובדים. מוצרי תלמה מיוצאים לכ-20 מדינות ברחבי העולם.
תלמה ילין
תֶלמה יֶלין הוא בית ספר תיכון ארבע שנתי לאמנויות בשכונת בורוכוב בגבעתיים הקרוי על שם הצ'לנית תלמה ילין. (ויקיפדיה)
מתוך:
סבא דורון פולק היצירתי
תלמוד
הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3. השם "תלמוד" מקורו מזמן התנאים ומשמעו: לימוד, עיון ופירוש. התלמוד נכתב בעיקר כפרשנות לדברי התנאים – כותבי המשניות והברייתות.
מתוך:
יאיר
תלמוד
נכתב בעיקר כפרשנות לדברי התנאים, כותבי המשניות והברייתות. הגות זו התפתחה בו בזמן בבבל ובארץ ישראל, מה שהוביל לכתיבתם של שני תלמודים: ...
מתוך:
סבתא ומשפחתה ברחו ממרוקו
תלמוד בבלי
התלמוד הבבלי הוא חיבור שבו מסוכמת הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל. הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים, בצורה של ביאור והרחבה לששת סדרי המשנה. (ויקיפדיה)
מתוך:
אהבת חייה של ג'נט
תלמוד תורה
תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי. המורה בחדר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַמְלַמֶד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי').
תלמוד תורה
כינוי נפוץ למוסד החינוך היסודי לילדים בעולם התורה. מוסד זה כונה בשמות רבים בתפוצות.
תלמוד תורה
מקום בו למדו הילדים תורה
מתוך:
אמא אני הבת שלך רגין
תלמוד תורה
תלמוד תורה הוא מוסד ללימוד תורה לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
תלמוד תורה
תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי. המורה בחדר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַמְלַמֶד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי').
תלמוד תורה
מוסד לימודים למגזר הדתי בו לומדים מקצועות קודש וכן מקצועות חול
מתוך:
איזהו העשיר ההולך לסרט?
תלמוד תורה
תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים. המורה בחדר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַמְלַמֵד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי'). ויקיפדיה
תלמוד תורה
ביהדות אשכנז, אף על פי שהמונחים "חדר" (נהגה "חֵידֵר") ו"תלמוד תורה" די דומים, היו מקומות שהבדילו ביניהם. "תלמוד התורה" היה שייך לקהילה ובו למדו ילדים להורים שלא יכלו לשלם את שכר הלימוד, ואילו החדר היה מוסד פרטי שבו המלמד (כיום נקרא בתלמודי תורה "רֶבֶּה") גבה שכר לימוד מהורי התלמידים. לפי דעה רווחת, השם "חדר" ניתן כיוון שהלימודים התקיימו בחדר שהוקדש לשם כך בבית הכנסת של הקהילה או בביתו של המלמד. (ויקיפדיה)