מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חרל"פ
(או חרלפ) - שם משפחה הקרוי על שם ראש המשפחה ] הרב חייא מפולין, שהוא עצמו צאצא של חייא למשפחת דוד (נולד 1090-1080). פירוש השם חרל"פ הוא חייא ראש לגולי פולין (או פורטוגל.(
מתוך: ילדות מאושרת בירושלים של פעם – רעיה שגיא
חרם חברתי
בחרם חברתי מנדה חברה כלשהי אדם מסוים אל מחוץ לחברה. לעיתים מתבטא החרם גם בהימנעות ממתן שירותים מסחריים, קהילתיים וכלכלים לאותו אדם. בעדה החרדית בישראל משמש החרם החברתי ככלי ענישה. שימוש מוצהר בחרם חברתי ככלי ענישה קיים בקרב ילדים ונוער. עם זאת, מבוגרים עשויים גם הם לנקוט צעדים דומים, אך לרוב לא במוצהר, כיוון שניהול יחסים חברתיים בדרך זו נחשב לקיצוני ונתפס כהתנהלות ילדותית ופוגענית. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור ילדות של סבתא שושנה
חרמ"ש
חיל רגלים משוריין- יחידת חרמ"ש או יחידת "ברדלס" היה שמה של יחידת חי"ר מובחרת שפעלה בשטחי יהודה שומרון ועזה, והייתה תחת פיקוד המרכז ודרום בצה"ל. היחידה עסקה במגוון פעילות מבצעית כולל ביטחון שוטף, מעצר מבוקשים, סיכול הפגנות ופעולות טרור בלב שטחים עוינים ופעילות מסוערבת.
מתוך: מלחמת יום הכיפורים של סבא
חרמ''ש
חיל רגלים ממוכן (חי"ר ממוכן, חרמ"ש) הוא סוג של יחידת חיל רגלים (חי"ר), המצוידת ברכב מסוג כלשהו (נגמ"שים או נגמ"שי לחימה) לצורך תנועה אל שדה-הקרב ובתוכו, לצורך הלחימה עצמה.
מתוך: החיים בקיבוץ רוחמה
חרמון
הַר חֶרְמוֹן הוא ההר הגבוה ביותר בישראל. ההר נמצא בגבול הצפוני-מזרחי של ישראל, ומהווה קצהו הדרומי של רכס הרי מול הלבנון, המפריד בין לבנון וסוריה. שטח החרמון מחולק בין לבנון, סוריה וישראל. (ויקיפדיה)
מתוך: יהודית שוישה על אהבה ומלחמה
חרמזלך
כרמזלך (גם חרמזלך או בובלך, ביידיש: כרעמזלעך, ריבוי של כרמזל), הוא מאכל יהודי אשכנזי מסורתי הנאכל בפסח. הכרמזלך הן לביבות שטוחות מטוגנות העשויות מקמח תפוחי אדמה או מקמח מצה יחד עם ביצים. קיימת גרסה מלוחה עם מלח ופלפל שחור או גרסה מתוקה עם סוכר או דבש. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדות בעיר חיפה – רינה סיווני
חרמש
חרמש הוא כלי חקלאי המשמש לכיסוח של דשא או קציר של יבול. הוא מורכב מלהב מעוקל המותקן על מוט ארוך, על מנת שהאיכר יוכל לעבוד בעמידה. השימוש בחרמש נעשה באחיזת ידיותיו כך שהלהב בערך מקביל לקרקע, והזזת הזרועות מצד לצד. החרמש הופיע באירופה במהלך המאות ה-12 וה-13. בתחילה שימש בעיקר לכיסוח דשא אולם במאה ה-16 החליף את המגל בקצירת יבול. (ויקיפדיה)
מתוך: חייו של מרק גולדברג – סבא שלי
חרמש
חרמש הוא כלי חקלאי המשמש לכיסוח של דשא או קציר של יבול. קוצר בטרנסילבניה, רומניה. במדינות המתפתחות חלק מהקציר עדיין נעשה באמצעות חרמש. חרמש הוא כלי חקלאי המשמש לכיסוח של דשא או קצירה של יבול. הוא מורכב מלהב מעוקל המותקן על מוט ארוך, על מנת שהאיכר יוכל לעבוד בעמידה. השימוש בחרמש נעשה באחיזת ידיותיו כך שהלהב בערך מקביל לקרקע, והזזת הזרועות מצד לצד
מתוך: ילדותי בכפר שבתוך העיר
חרס
חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי. העיבוד כולל עיצוב (כיור), ייבוש ושריפה להקשייתו של המוצר. עם התפתחות החברה האנושית, תהליך השריפה עבר לכבשן. כאשר פריט החימר עבר רק יבוש, הוא התפרק במגע עם מים. השריפה גורמת לשינוי כימי בחימר, והופכת אותו לעמיד במגע עם מים. כלים וחפצי אמנות יוצרו מחרס, ובחברות מסוימות, אפילו פריטי פולחן. (ויקיפדיה)
מתוך: החלום שהתגשם – יצירות בקרמיקה
חרסון
חֶרסוֹן (באוקראינית: Херсо́н) היא עיר בדרום אוקראינה, מרכז מחוז חרסון. חרסון היא עיר נמל חשובה לחופי הים השחור ונהר הדנייפר. בשנת 2008 חיו בעיר 335,000 תושבים. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא פליקס דמבו עולה מאוקראינה לישראל
חרסינה
החרסינה שייכת למשפחת החומרים הקרמיים. צבעה הטבעי הוא לבן, אך אפשר לקשטה ולגוונה בשלל צבעים. בחרסינה משתמשים בעיקר לכלי אוכל (צלחות, כוסות וכדומה), לאגרטלים וליצירת בובות חרסינה. שמה של החרסינה בעברית הושפע ממקורה ההיסטורי, והוא הלחם המילים חרס+סין. גם בשפות רבות אחרות חרסינה ("פורצלן" באנגלית) מכונה לעתים כשם נרדף "סין" (china באנגלית, למשל).
מתוך: קערת החרסינה שעשתה עלייה לישראל לאחר המלחמה
חרקוב
היא העיר השנייה בגודלה באוקראינה, לאחר קייב, הבירה. חרקוב היא מרכזו של מחוז חרקוב. היא נמצאת בצפון-מזרח אוקראינה ואוכלוסייתה מנתה ב-2010 כ-1,449,000 נפש.
מתוך: סיפור עלייה של סבא וסבתא שלי
חרקוב
חַרְקוֹב (באוקראינית: Харків – חַרְקִיב; ברוסית: Харьков – חרקוב) היא העיר השנייה בגודלה באוקראינה, אחרי קייב, הבירה. חרקוב היא מרכז מחוז חרקוב, ומצויה בצפון-מזרח אוקראינה; ב-2010 היו בה כ-1,449,000 נפש. חרקוב היא אחד ממרכזי התעשייה, התרבות, החינוך וההשכלה החשובים של אוקראינה. (ויקיפדיה)
מתוך: קורות חייה של מריה בקל