מאגר סיפורי מורשת

סבתי יעל נולדה בשנת 1948 במרוקו בעיר בשם צפרו. בגיל שלוש היא עלתה לישראל עם משפחתה כאשר סבתה חנה נשארה לחיות במרוקו. בסוף שנות ה-60 הגיעה גם סבתא של סבתא שלי (סבתא חנה) לארץ ישראל עם ילדיה והתגוררה בנהריה.

סבתא יעל מספרת שבכל ביקור שלה אצל סבתא חנה בנהריה הייתה סבתא חנה קמה מיד ומכינה את הפנקייק המרוקאי – החרינגו. תוך שהיא מכינה את הבצק , הייתה סבתא חנה מספרת איך במרוקו הילדים מאוד אהבו את החרינגו והיא הייתה מושיבה אותם מסביב לפתיליה לצפות בהכנת המטעם.

את החרינגו הייתה מכינה במרוקו (וגם בישראל) על בלטה/אריח שהונח על הפתילייה. כאשר היה חם הייתה שופכת עליו מן הבלילה והפנקייק היה נאפה. הילדים מאוד אהבו לאכול את הפנקייק עם דבש או חמאה והפנקייק היה המאכל המתוק והנגיש ביותר שיכלו לעשות.

הזיכרון שלי

מזיכרון ילדותי הייתי הולך עם בת דודתי לסבתי והיא הייתה מושיבה אתנו במטבח ומכינה לנו את הפנקייק ומספרת על ילדותה בארץ ישראל וכמה אהבה שסבתה חנה הייתה מכינה את המעדן. היא הייתה מספרת להם על ילדותה במרוקו. אני הייתי אוהב לאכול את הפנקייק עם סירופ מייפל ובת דודתי אהבה עם חמאה.

חרינגו – מתכון

המצרכים ואופן ההכנה:

סולת 125 גר – מלח – קצת סוכר – כף קמח – 2 כפות שמרים יבשים – כפית שטוחה אבקת אפיה – כפית שטוחה מים פושרים – 250 מ״ל

מערבבים את כל הבלילה בקערה ובוזקים על משטח חם.

הזוית האישית

הנכד עומר: היה לי מאוד כיף לתעד את הסיפור ולשמוע מסבתא שוב על המאכל הטעים שאני כל כך אוהב לאכול. להכין את הפנקייק הזה ולטעום היה ממש כמו חלום מתוק כיפי.