חיסון
חיסון הוא אמצעי ריפוי מונע, שמונע השפעה של גורמים מזיקים לבריאות כמו נגיפים ומחלות שונות, לפני
שהם פוגעים בגוף. תכלית החיסון היא לאמן אתמערכת החיסון וללמד אותה להכיר מחוללי מחלות (ובהם פתוגנים),
שהמערכת אינה ערוכה להתמודד מולם.
מתוך:
סיפור העלייה של תמר ספיר
חיסון נגד פוליו
לאחר מאמץ מחקרי של שנים, בשנות החמישים של המאה ה-20 שני חוקרים אמריקאים פיתחו חיסונים נגד פוליו, דבר שהפך בבוא הזמן את המחלה לנדירה בעולם המערבי והוריד את מספר מקרי המחלה השנתיים בעולם מ-350,000 בשנת 1988 ל-223 בלבד בשנת 2012[2]. את התרכיב הראשון פיתח ד"ר יונה סאלק באמצעות נגיף מומת הניתן בזריקה (IPV)
מתוך:
נס ההחלמה ממחלת הפוליו
חיספין
ישוב דתי ברמת הגולן
חיפה
לאחר קום המדינה, בעת העלייה ההמונית התיישבו עולים יהודים ברכוש שננטש על ידי הערבים. הודות לעלייה זו התרחבה חיפה באוכלוסייתה ובשטחה, ולאורך השנים שמרה על מעמדה כעיר השלישית בגודלה בישראל.
חיפה
חֵיפָה היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, ביתה של אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית. היא חברה בארגון פורום ה-15, משמשת מרכזהּ של מטרופולין חיפה, המרכז העירוני העיקרי של צפון ישראל, ונחשבת לבירת מחוז חיפה. ויקיפדיה
מתוך:
האחות השובבה שלי
חיפה
חֵיפָה היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, ביתה של אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית. היא חברה בארגון פורום ה-15, משמשת מרכזהּ של מטרופולין חיפה, המרכז העירוני העיקרי של צפון ישראל, ונחשבת לבירת מחוז חיפה.
מתוך:
סיפורה של סבתי סלביה פסו
חיפה בשנות ה - 50
ערב קום המדינה בשנת 1948, התגוררו בחיפה לבדה כ-80,000 יהודים. היהודים ישבו בעיקר בשכונות החדשות - "הדר הכרמל", "אחוזה", "נווה שאנן" ו"כרמל מערבי". ערביי חיפה ישבו ברובם בעיר התחתית - בשכונות "חליסה", "ואדי סאליב" ו"ואדי ניסנאס"...בשנת 1949 התקבלה החלטת ממשלה על "תוכנית שקמונה", שבמסגרתה נהרס חלק מן העיר התחתית. חיפה התרחבה באוכלוסייתה ובשטחה עם העלייה ההמונית של תחילת שנות ה-50. לאורך השנים היא שמרה על מעמדה כעיר השלישית בגודלה בישראל. בשנת 1952 גרו בעיר כ-150,000 תושבים. (ויקיפדיה)
מתוך:
ילדות בחיפה בשנות ה- 50
חיפה האדומה
חיפה כונתה "חיפה האדומה", בשל הכוח החברתי, הכלכלי והפוליטי הרב שהיה בידי סניף ההסתדרות בחיפה, שנקרא מועצת פועלי חיפה.
חיפה כימיקלים
חברת חיפה כימיקלים היא תאגיד בינלאומי העוסק בעיקר בייצור דשנים לחקלאות וכימיקלים לתעשייה ולתעשיית המזון, ובבעלותו שלושה מפעלים ואחת עשרה חברות בנות.
חיפוי בניילון
שימוש ביריעות לכיסוי עליון ויצירת מנהרות לערוגות תות השדה כדי למנוע קלקול הפרי בעונת החורף ופגיעה בפני רוחות, גשמים, ברד, קור עז
חיפוש קרובים
אחרי מלחמת העולם השנייה כשהתחילו היהודים הניצולים לחזור לארץ, התחילו לחפש את קרוביהם. על מנת לסייע לקרובי המשפחה לשוב ולהיפגש הסוכנות היהודית הגתה את הרעיון שתהיה תוכנית רדיו ששמה חיפוש קרובים. כל יום במשך ימות השבוע, בשעה אחת בצהריים, הקריאה הקריינית שמות של ניצולים שהגיעו ארצה. ואני כילדה, קיבלתי מהוריי את הרשימה של המשפחות שלהם, ישבתי צמודה לרדיו כשבבית שקט מצמרר כדי לשמוע אולי נגלה קרוב משפחה של הוריי. ככה גילינו את הניה'לה, בת דודה של אבא שלי.
חיפושית
חיפושית הוא כינויו של דגם המכונית הראשון מתוצרת חברת פולקסווגן הגרמנית.
מתוך:
איך הקמנו ישוב בגליל
חיר מין כול
טובה מכולם
חירבה
מקום הרוס ונטוש (מילוג)
חירבת בית ליד
יוצאי הכפר הקימו את היישוב ח'רבת בית ליד, שתושביו עזבו במלחמת העצמאות. צומת בית ליד, ששמו הוחלף לצומת השרון, נקרא על שם יישוב זה. בסמוך לחורבות הכפר הוקם בשנת 1948, על ידי חיילים משוחררים מאנשי בית"ר ואצ"ל, המושב
חירבת עזוּן
חירבת עזוּן (בערבית: خربة عزون), המכונה לעיתים גם טאבסוּר (تبصر), היה כפר ערבי בשרון הדרומי, כ-19 קילומטרים דרומית-מערבית לטולכרם, מצפון למושבה רעננה. מקור תושבי הכפר היה בכפר עזון שבשומרון, מזרחית לקלקיליה. אדמות הכפר נקנו בתקופת המנדט הבריטי מתושבי הכפר בתיווכו של יהושע חנקין, וגבלו באדמות חירבת עזון. במהלך מלחמת העצמאות באפריל 1948 תושבי הכפר ברחו או גורשו לכפרים עזון ועיזבת א-טביב. במפת PEF משנת 1880 מצוין שכפר Tabsor נמצא בגובה של כ-120 רגל (כ-40 מטר).[2] הכפר שכן על הדרך בין כפר סבא לכפר אל-חרם. ויקיפדיה
מתוך:
צועדת בין שדות ופרדסים
חירבת עזוּן
חירבת עזוּן (בערבית: خربة عزون), המכונה לעיתים גם טאבסוּר (تبصر), היה כפר ערבי בשרון הדרומי, כ-19 קילומטרים דרומית-מערבית לטולכרם, מצפון למושבה רעננה. מקור תושבי הכפר היה בכפר עזון שבשומרון, מזרחית לקלקיליה. חלק מאדמות הכפר נקנו במרץ 1921 מתושבי הכפר בתיווכו של יהושע חנקין, ועליהם הוקמה רעננה. במהלך מלחמת העצמאות באפריל 1948 תושבי הכפר ברחו או גורשו לכפרים עזון ועיזבת א-טביב. (ויקיפדיה)
חירבת עזון
חירבת עזוּן (בערבית: خربة عزون), המכונה לעיתים גם טאבסוּר (تبصر), היה כפר ערבי בשרון הדרומי, כ-19 קילומטרים דרומית-מערבית לטולכרם, מצפון למושבה רעננה. מקור תושבי הכפר היה בכפר עזון שבשומרון, מזרחית לקלקיליה. אדמות הכפר נקנו בתקופה העות'מאנית מתושבי הכפר בתיווכו של יהושע חנקין, וגבלו באדמות חירבת עזון. במהלך מלחמת העצמאות באפריל 1948 תושבי הכפר ברחו או גורשו לכפרים עזון ועיזבת א-טביב.
מתוך:
סיפורו של סבא דוד
חירוף נפש
הקרבה רבה ומאמץ להשגת מטרה
חירות
חופש, דרור, מעמדו של אדם חופשי
מתוך:
מה היא חרות בשבילי?