מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

"לתת את הנשמה ואת הלב, לתת כשאתה אוהב" (חמוטל בן זאב)

שהם ושמחה
שמחה
האיש הזה הוא אבי

אבי נולד בתימן ושמו נקרא אברהם. בגיל 25 לערך, עלה לישראל יחד עם אמי, אחי היחיד שנולד בתימן ועם אחיו.
הם עלו בשנת 1954 כמה ימים לפני יום העצמאות. הם הגיעו במטוס ישר לעתלית. לאחר כמה ימים העבירו את
הוריי למושב צלפון ליד ירושלים. שלחו את אבי לעבוד בחקלאות, שאר אחיו התגוררו במעברה זרנוגה ברחובות.
 
אבי התעקש שיתנו לו אפשרות לעבור לגור ליד אחיו.  אבי הלך בדרכו של סבו וכבר מגיל צעיר עסק בלימוד תורה, חינך הרבה ילדים לקריאה בתורה. במשך שנים רבות עסק בתחום זה, הקדיש את חייו בחירוף נפש לילדים יתומים. תימן ארץ מוסלמית, כל ילד יהודי שהתייתם רצו לאסלם אותו, לכן הרגיש חובה לאמץ אליו ילדים מאזור מגוריו ולקחת אותם תחת חסותו. לדוגמא: כששמע על ילדים צעירים מבני משפחתו או ממכריו שהתייתמו מאחד ההורים שלהם בהחלטה משותפת עם אימי לקחו את הילדים אליהם הביתה ודאגו למחסורם ואימצו אותם לחיקם.
אבי נהג להכניס אורחים. כינו אותו בשם "מכניס אורחים כאברהם אבינו".הוא נהג במנהג זה גם בתימן וגם
בארץ, למרות שלא היה בעל נכסים אהב להזמין אליהם אורחים בכל הזדמנות וכל עוברי אורח שעברו בדרכים לארוחה ומנוחה בביתם. אבי כבעל משפחה דאג תמיד למחסורנו, עבד בעבודת כפיים כשהגיע לארץ,
בחצר ביתו גידל עצים שונים וגם את ארבעת  המינים. לקראת חג סוכות עסק במכירת ארבעת המינים ותרם גם
לגני ילדים.
הוא עבד כפועל בפרדס, לאחר שנים עבד כגנן במכון ויצמן, אבל לא הפסיק את עיסוקו בלימוד ילדים בחדר עד
שנותיו המאוחרות. הוא לימד בחדר את הילדים קריאה בתורה, קריאת רש"י, הכנה לבר מצווה. לעיתים עסק בשחיטה בביתו, שחט עופות לאנשים שגרו בשכנותו. אבי השתמש בהגדה של פסח עתיקת יומין שיכול להיות שהייתה שייכת לסבו (שעדין שמורה אצלי בבית).  בבית הכנסת השכונתי שימש כאחראי לצורכי בית הכנסת
בתחום התורני היה "מזקר" ו"מכווד": מכוון את הקורא לקריאה נכונה ומדויקת.
 
 

ספר התורה בידיו של אבא

 
ספר התורה בידיו של אבא
 
  
תמונה 1
 
חלום חייו היה  לרכוש ספר תורה על שמו ועל שם אימי יונה. כשיצא לגמלאות הצליח לממש את חלומו
ולהכניס ספר תורה. בד"כ נהוג להכניס ספר תורה לבית הכנסת ברוב הדר ופאר,בתהלוכה רבת משתתפים,
מוסיקה  וריקודים, אך אבי התעקש לעשות זאת בצנעה רבה. הוא התעקש שכל ההוצאות יצאו מכיסו ללא עזרת הילדים.
הוא חסך ממשכורתו המועטה במשך שנים רבות לצורך מטרה זו. אבי היה כל כך אהוב ומוערך ע"י ילדיו ונכדיו.
היה חשוב להנציח אותו. אחד האחים, המוכשר בציור, צייר את האב בתנוחה אופיינית. התמונה תלויה על קיר
בבית האם.
 
בשנותיו האחרונות אבי חלה, הלך לעולמו ביום יב' בטבת תשס"ג.
 
תמונה 2

מילון

חירוף נפש
הקרבה רבה ומאמץ להשגת מטרה

ציטוטים

”" ערך הנתינה כערך עליון"“

”"הכנסת אורחים כאברהם אבינו".“

הקשר הרב דורי