מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משפיע
המשפיע הוא חסיד - המשתייך בדרך כלל לשכבת גיל מבוגרת יותר - אשר משמש כדמות רוחנית לחסידים האחרים, להם הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו החסידית
מתוך: תחבושת של שבת ברוסיה הסובייטית
משפיע
המשפיע הוא חסיד - המשתייך בדרך כלל לשכבת גיל מבוגרת יותר - אשר משמש כדמות רוחנית לחסידים האחרים, להם הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו החסידית. המשפיע החסידי משמר באישיותו ובהנהגותיו את האתוס החסידי האותנטי מן הדורות הקודמים. בד בבד, בהתוועדויות חסידיות, משפיע ה'משפיע' על מושפעיו דברי חסידות. בדרך כלל המשפיע גם מוסר שיעורי חסידות.
מתוך: הסבא הגדול שהכרתי מסיפורים
משפיע
המשפיע הוא חסיד - המשתייך בדרך כלל לשכבת גיל מבוגרת יותר - אשר משמש כדמות רוחנית לחסידים האחרים, להם הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו החסידית. המשפיע החסידי משמר באישיותו ובהנהגותיו את האתוס החסידי האותנטי מן הדורות הקודמים. בד בבד, בהתוועדויות חסידיות, משפיע ה'משפיע' על מושפעיו דברי חסידות. בדרך כלל המשפיע גם מוסר שיעורי חסידות.
מתוך: סיפורי ילדות של סבתא אילנה
משפיע
משפיע" בחסידות חב"ד הוא תפקיד חינוכי של חסיד המשמש כחונך, כרב הבקי בתורת החסידות וכמורה רוחני בענייני עבודת השם ועקרונות חסידות חב"ד. המשפיע מהווה מקור השראה לתלמידיו בהליכותיו וברוחו, הוא עורך התוועדויות ומוסר שיעורים בהגות חב"ד. תפקידי משפיע נהוגים בין השאר בישיבות חב"ד ובקהילות חב"דיות..
מתוך: איש חסיד היה – הרב מרדכי-צבי אלפנביין ע"ה
משפיע
"משפיע" בחסידות חב"ד הוא תפקיד חינוכי, בו חסיד משמש כחונך וכמורה רוחני לתלמיד ("מקבל"). לתלמידיו הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו. למרות שמחנכים רוחניים קיימים בתנועות חסידיות אחרות וגם בשאינן חסידיות (כגון משגיח רוחני), מושג זה של משפיע הוא מיוחד בחסידות חב"ד, מאחר שתפקיד ההנחיה שונה במהותה מהגישה של קבוצות אחרות. השפעתו של המשפיע כוללת: • הדרכה קהילתית באמצעות הרצאות, שיעורים ציבוריים והתוועדויות, התכנסויות חסידות; • הדרכה אישית בנושאים של התנהגות אישית ותכונות אופי; • השראה לשאוף תמיד גבוה יותר לצמיחה הרוחנית של האדם, דרך יגיעה בלימוד התורה ובקיום המצוות, במיוחד על-פי המסורת החסידית בחב"ד; • תשובות הבהרה למבקשים בנושאים של משנת חב"ד, מנהגים חסידיים, והתנהגות כללית לפי סדר המחשבה של תנועת חב"ד/
מתוך: משפחת חסידי חב"ד מדורי דורות
משק
יחידה כלכלית הכוללת בתוכה את סך המקורות, התוצר והצרכים של אותה יחידה. משק יכול לכלול בתוכו משקים קטנים רבים. למשל: משק־בית, משק כקבוצה או כמדינה. חווה חקלאית. ויקיפדיה )
מתוך: ילדות על גלגלים
משק
1.מערכת כלכלית; שוק. "המשק הישראלי נמצא במצב טוב יחסית." 2.נכס; רכוש. "משק המים של המדינה נמצא בידיים טובות." 3.חווה חקלאית. "האב מכר את המשק כדי לממן את לימודי בנו." 4.צורת ישוב שיתופית, קיבוץ. (מילוג)
מתוך: סיפור הקמת משפחתי עם עפרה נשר
משק
חַוָּה חַקְלָאִית, שָׂדוֹת, מַטָּעִים, צִיּוּד, מְכוֹנוֹת, מוּסַכִּים, לוּלִים, רְפָתִים, מַחְלָבוֹת וְכוּ' הַדְּרוּשִׁים לְיִשּׁוּב כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא אֶת עַצְמוֹ וְיִתֵּן קִיּוּם לָעוֹבְדִים בּוֹ
מתוך: המעבר מהעיר לכפר
משק
המשק במושב כלל גידולי חקלאות ובעלי חיים שגידלו לצריכה עצמית ולצורכי פרנסה, כגון גידולי שדה, פלחה, שלחין, לולים דיר ורפתות.
מתוך: "ילדות נשכחת"
משק
משק זה מקום שבו יש מטעים, פרדסים, מגדלים בו בעלי חיים כמו תרנגולות, פרות, אווזים, ברווזים, סוסים, ויש כלב ששומר על הכול. משק זה מקום שחייבים להתחלק בו בנטל. כולם צריכים לתת כתף, כי העבודה במשק לא נגמרת- היא נעשית יום ולילה. אם היינו רוצים לראות פרה יולדת היינו נשארים ערים כל הלילה
מתוך: עליה לארץ ישראל – כפר ביל"ו
משק
חווה חקלאית. חווה חקלאית או משק חקלאי היא צורת התיישבות המתבססת על חקלאות בה מתגוררים בדרך כלל בני משפחה אחת, המעבדים שטחי קרקע נרחבים, בדרך כלל בעזרת עובדים שכירים. (ויקיפדיה)
מתוך: זכרונות ילדות של סבתא רינה רחמני
משק
חַוָּה חַקְלָאִית, שָׂדוֹת, מַטָּעִים, צִיּוּד, מְכוֹנוֹת, מוּסַכִּים, לוּלִים, רְפָתִים, מַחְלָבוֹת וְכוּ' הַדְּרוּשִׁים לְיִשּׁוּב כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא אֶת עַצְמוֹ וְיִתֵּן קִיּוּם לָעוֹבְדִים בּוֹ: מֶשֶׁק כַּפְרִי. מִשְׁקֵי עֵמֶק יִזְרְעֶאל. (ויקיפדיה)
מתוך: משק תמיר – סיפור בן מאה שנה
משק
שטח גדול המשמש לגידולים חקלאיים, (גידולי אדמה) או לגידול בעלי חיים כגון פרות, כבשים ועוד
מתוך: שנות ילדותי
משק (חקלאי)
יחידת קרקע המיועדת למתיישב לצורך מגוריו ופרנסתו מפעילות חקלאית בה שפיתח או יפתח בה. הנחלה מהווה יחידה כלכלית עצמאית הפועלת במסגרת קואופרטיבית של אגודה שיתופית.
מתוך: משפחת בן טולילה ממייסדי מושב שחר
משק אוטרקי, יתרון יחסי, חקלאות הידרופונית
משק אוטרקי הפירוש: משק אשר בו היחידה הכלכלית (משק חקלאי בודד, או כפר או מדינה) אינה מקיימת סחר חוץ עם סביבתה (כמדינה למשל, ללא סחר בינלאומי עם מדינות אחרות) ומנסה לספק את כל צרכיה בכוחות עצמה. בתאוריה הכלכלית נהוג להגדיר צורת משטר כלכלי זו כמשק סגור. מקור המונח אוטרקיה הוא מהשפה היוונית ומשמעותו בשפת המקור הוא אספקה עצמית. יתרון יחסי הפירוש: עיקרון כלכלי הגורס כי משתלם לשתי יחידות כלכליות לסחור ביניהן, גם במצב בו אחת מהן מסוגלת לייצר כל מוצר ביעילות גדולה מאשר חברתה. העיקרון הקובע הוא לא העלות המוחלטת של הייצור, אלא היחס בין הקלות בה יכולות שתי היחידות הכלכליות לייצר מוצרים שונים. עיקרון היתרון היחסי, למעשה, מדגים במונחים כלכליים את היתרון שבהתמקצעות והתמחות. לתאוריה זו משמעות רבה בסחר בינלאומי בין מדינות, וכפועל יוצא ממנו - תכנון הקצאת המשאבים בכל מדינה. חקלאות הידרופונית הפירוש: שיטה לגידול צמחים על בסיס מים מתחום המצעים מנותקים (גידולים חקלאים מנותקים מהקרקע). שיטה זו אינה שיטה חדשה ולמעשה ישנם דוגמאות רבות לאורך ההיסטוריה האנושית על גידול צמחים בסביבה מימית. בהידרופוניקה המים מכילים חומרים מזינים להם זקוקים הצמחים ובעצם מייתרים את הצורך באדמה המשמשת כמדיום לחומרי הזנה שהחקלאי הזין או מצויים בה. בשנים האחרונות שיטות גידול הידרופוניות תופסות תאוצה ומתפתחות בשילוב מחקרים מדעים ואמצעים טכנולוגים שתורמים רבות להתפתחותם.
מתוך: חקלאות לאן?