מאגר סיפורי מורשת

שמי נועה גרשט, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, יחד עם סבתא שלי בת שבע ותיעדנו את סיפורה.

 סבתא בת שבע מספרת על משפחתה

נולדתי במושב ירקונה להורי פסיה וליזר (אליעזר). היה לי אח גדול עמרם. כשהייתי בת 15 הצטרפה אלי עוד אחות, מרטה, אחות ששרדה את השואה.

 תמונת הורי

תחרות העז המצטיינת במושב

במושב הנמצא באזור השרון היה לנו משק. במושב זה היו הרבה ענפי חקלאות וגידולים: פרדסים, אפרסמון, אבוקדו, דיר, משתלות וכוורות דבורים. במשק כולנו עבדנו; אבא אימא עמרם ואני.

יום אחד אבי קיבל מכתב ובו כתוב שהוא מוזמן להשתתף בתחרות העז המצטיינת. בסוף התחרות הוא חזר הביתה כשחיוך גדול על פניו והוא מחזיק פרס – גביע. כיום הגביע ללא ידית אחת.

גביע הזכייה בתחרות העז המצטיינת – 1963

השירות הצבאי במצדה 

כשהתגייסתי לצבא, באותה תקופה החלו החפירות במצדה. אנשים מעטים התנדבו לעזור  בעבודת החפירות הקשה, בחום שם, לכן פנו גם אל אנשי הצבא שיעזרו בחפירות. ביקשו חיילים המוכנים להתנדב ולעבוד בחיפירות שם. אני התנדבתי לעבודה שם. בכל בוקר עלינו, בשביל הסוללה, אני וכל שאר האנשים שהתנדבו לעזור בחפירות ובערב, בתום יום החפירות, ירדנו את השביל הזה בחזר. לצערי, במשך כל התקופה בה עבדתי שם, לא מצאתי איז מימצא חשוב או משמעותי.

ההתנדבות והעבודה בחיפירות המצדה

אני ונחמן נפגשים

נחמן הוא ניצול שואה. הוא עלה עם משפחתו ארצה, אך בלי אביו. הם עברו לגור בהוד השרון ואני גרתי במושב ירקונה, המושב הסמוך להוד השרון ולגני עם. שתי המשפחות שלנו קנו   מצרכים באותה המכולת, והמוכרים שהכירו את שתי המשפחות ניסו לשדך בינינו, והצליחו. התחתנו ובמהלך השנים נולדו לנו שלושה ילדים.

כיום אני אימא לשלושה ילדים, וסבתא לשמונה נכדים. אני עדיין גרה באותו הבית שנולדתי בו, ובאותו הבית שאימא ואבא שלי הקימו אותו.

הזוית האישית

נועה: אני חושבת שהסיפור מרתק ומעניין, ואני למדתי דברים שלא ידעתי על סבתא בת שבע