חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

יהודי האמדן
"בהמדאן הייתה קיימת עד לפני 50 שנה קהילה יהודית ענפה שמנתה כ5000 נפשות. הקהילה התרכזה סביב מבנה של פי המסורת הוא קבר מרדכי ואסתר. בעיר היה קיים בית ספר יהודי של רשת אליאנס. רב הקהילה היה הרב מנחם שמואל הלוי ששימש גם כראש הקהל. אחרי שהרב לוי עלה לארץ ישראל שימש בתפקיד הרב מנחם דיין צדק . בשנת 1865 התרחשו רדיפות בקהילה שנפסקו בזכות התערבותו של השר משה מונטיפיורי. הקהילה עלתה ברובה לישראל ולארצות הברית ולפי הערכות נשארו בעיר כ100 יהודים. ברחוב יחזקאל ובשכונת נווה יעקב בירושלים קיימים בתי כנסת "לעולי המדאן".
מתוך: מערכת החינוך והלימודים בעיר מולדתי המדאן שבאירן
יהודי הודו
יהדות הודו כוללת מגוון נבדל של קהילות היהודיות, שמניינן הכולל הופך אותן לצבר כולל מהגדולים בקהילות אסיה.בית הכנסת של קהילת בני ישראל באחמדאבאד חג חֲנֻכָּה, פנים בית הכנסת הקוצ'יני, מדינת קרלה, הודו. Jewtown יהודי הודו מונים כיום כ-5,000 איש בלבד (כמחציתם במומבאי, כ-1500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, קולקטה וניו דלהי) עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כשלוש רבבות.
מתוך: זכרון ילדות בעלייתי לארץ מהודו
יהודי המדאן
בהמדאן הייתה קיימת עד לפני 50 שנה קהילה יהודית ענפה שמנתה כ 5000 נפשות. בהקהילה התרכזה סביב מבנה של פי המסורת הוא קבר מרדכי ואסתר. בעיר היה קיים בית ספר יהודי של רשת אליאנס. רב הקהילה היה הרב מנחם שמואל הלוי ששימש גם כראש הקהל. אחרי שהרב לוי עלה לארץ ישראל שימש בתפקיד הרב מנחם דיין צדק. בשנת 1865 התרחשו רדיפות בקהילה שנפסקו בזכות התערבותו של השר משה מונטיפיורי. הקהילה עלתה ברובה לישראל ולארצות הברית ולפי הערכות נשארו בעיר כ100 יהודים. ברחוב יחזקאל ובשכונת נווה יעקב בירושלים קיימים בתי כנסת "לעולי המדאן".
מתוך: נולדתי בשושן הבירה – מקום קבורתם של אסתר ומרדכי
יהודי וישקוב
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בוישקוב הוא מהמאה ה-17. במהלך המאה ה-19 גדל היישוב היהודי בעיר, והיווה כ-70% מכלל תושביה, כאשר צביון הקהילה בעיר היה חסידי. בשנת 1918 פרעו ביהודי העיר יחידות הצבא הפולני שנכנסו אליה. בין מלחמות העולם התגברה הפעילות הציונית בעיר, ופעלו בה תנועות נוער ציוניות ובית ספר עברי, לצד פעילות של אגודת ישראל. בשנים אלה נמנו בעיר למעלה מ-5,000 יהודים, רוב תושביה. בשנות השלושים נפגעו יהודי העיר מחרם פולני על עסקי יהודים בה, וממספר תקיפות, שאותן עודד הכומר המקומי. ויקיפדיה
מתוך: מורשת הסבתות
יהודי זאכו
על פי המסורת המזהה את הנהר המקומי עם "חבור" התנ"כי, נהוג לשער כי יהודי זאכו והקהילות השכנות הם מצאצאי עשרת השבטים. אנשי קהילת זאכו, כמו קהילות יהודיות כורדיות נוספות, דיברו ניב של ארמית חדשה צפון-מזרחית. בין רבניה הראשיים של העיר ניתן למצוא את הרב יעקב בבכא. הקהילה היהודית בעיר שמנתה כ-1400 איש. ראשוני העולים עלו לארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20, אולם עיקר הקהילה עלתה לישראל עם שאר יהודי עיראק בשנים 1950-1951 והתיישבה ברובה בירושלים ובמעוז ציון. בין בני הקהילה שזכו לפרסום ניתן למנות את הבלשן יונה צבר שהקדיש את מחקריו לחקר ניב הקהילה. בשנות ה-40 התאגדה בירושלים קבוצת עולים מזאכו בגרעין התיישבות בשם ארגון יעזק ראשי תיבות ליהודים עולי זאכו כורדיסטן.
מתוך: בטעם של פעם
יהודי חמילניק
ב-9 בינואר 1942 נרצחו 5,800 מתושבי הגטו, ב-16 בינואר 1942 נרצחו עוד 1,240 יהודים. ב-12 ביוני 1942 נרצחו על ידי שוטרים גרמנים וחיילים הונגרים 360 ילדים יהודים. ב-3 במרס 1943 חוסל הגטו, 8 נשים ו-127 גברים הושארו בחיים והועברה למחנה עבודה בעיר, המחנה חוסל ב-26 ביוני 1943.
מתוך: משואה לתקומה ולבניה
יהודי טביליסי
ערב מלחמת העולם השנייה מנתה האוכלוסייה היהודית בטביליסי כ- 40,000 איש (ע"פ הערכות). ומתוכם כ-60% יהודים מקומיים. מקורות מסוימים קובעים כי ערב מלחמת העולם הראשונה היו בעיר חמישה עשר בתי כנסת, שהיו מאורגנים על פי הקהילות שמהן הגיעו. לאחר מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר שלוש קהילות (או עדות): היהודים האשכנזים שהגיעו מרוסיה, ונקראו "אשכנזימבי" בפי המקומיים. היהודים הפרסים. יהדות גאורגיה היהודים המקומיים.
מתוך: סבתא דונרה עלתה מטביליסי
יהודי טהרן
יהדות טהראן היא אחת הקהילות הגדולות ביותר של היהודים באסיה. סבתא מספרת שבטהראן, בתקופת ילדותה , בזמן שלטונו של השאה, היחסים בין היהודים לשכניהם , המוסלמים או הנוצרים היו טובים
מתוך: תהלוכת השאה, המלך הפרסי מוחמד רזה פהלב
יהודי יאנינה
התיישבות היהודים ביאנינה, כמו בערים יווניות רבות, החלה כבר לאחר חורבן בית המקדש השני. הם דברו בניב רומניוטי המכונה יווניטיקה והיה להם נוסח תפילה משלהם. עם גירוש ספרד הצטרפו לקהילה אך מעט דוברי לדינו, והקהילה, בניגוד לקהילות אחרות ביוון שמרה על הנוסח הקדום שנהגו בו יהודי ביזנטיון. בניגוד לנוסח התפילה בשאר קהילות יוון, שנבלע בנוסח הספרדי בימים שלאחר גירוש ספרד, נוסח יאנינה נותר רומניוטי ייחודי והיה היחיד ששימר את הנוסח הקדום. בתחילת המאה ה-20 היגרו חלק מהיהודים לארצות הברית, ואחרים הגיעו לארץ ישראל ופתחו בשנת- 1925 בשכונת אהל משה בירושלים את בית הכנסת "בית אברהם ואהל שרה של קהילת יהודי יאנינה". היהודים בעיר, ערב מלחמת העולם השנייה, מנו למעלה מ-2,000 איש ועסקו במלאכות שונות כמסחר ותעשייה זעירה בפרט תעשיית גבינה וכן מעט בעלי מקצועות חופשיים. רובם היו במצב כלכלי נמוך והחיים היהודיים התרכזו בשתי שכונות קהילתיות שנוצרו סביב שני בתי הכנסת, הישן בתוך חומות העיר העתיקה והחדש, מחוץ לחומות.
מתוך: התיישבות ביוון לאחר הגירוש
יהודי לוב
הקהילה היהודית של לוב מנתה ערב הקמת מדינת ישראל כ-38,000 איש ומרכזה היה בעיר הבירה טריפולי (ולכן מכנים אותם "טריפוליטאים"). ריכוז נוסף של יהודי לוב התקיים בפנים המדינה, קרוב למדבר סהרה. יהודים אלה התבדלו מסביבתם והתגוררו בשכונות נפרדות, חלקם במערות חצובות בקרקע
מתוך: סיפור עלייתה של מיסה כחלון מלוב
יהודי מולדובה
אחרי מלחמת העולם הראשונה צורפה מולדובה לרומניה, ומספר היהודים בה גדל מאוד, למורת רוחם של הרומנים. לפני מלחמת העולם השנייה אולצו הרומנים לוותר על חבל ארץ זה לברית המועצות. הוויתור היה טראומטי עבור הרומנים והם האשימו את היהודים באהדה לקומוניזם ותככים שגרמו לאובדן מולדובה. כאשר פלשו הגרמנים יחד עם הרומנים למולדובה במלחמת העולם השנייה הועבר השלטון למשטר הרומני הפשיסטי. הרומנים הגלו את היהודים לטרנסניסטריה, שם מתו מעל חמישים אחוזים מהם. תחת השלטון הסובייטי סבלו היהודים הדתיים מדיכוי על רקע אמונתם, כמו המאמינים של הדתות האחרות בברית המועצות הקומוניסטית. בשנת 1992, נעשו מאמצים להעלאת יהודים שישבו במולדובה ומתחילת שנות ה-90 עלו ממולדובה לישראל כ-42,000 יהודים. ויקיפדיה
מתוך: סבתא סופי ווילקשטיין ממולדובה
יהודי מוסול
במחוז בסביבות מוסול היו בשנת 1903 עוד כשלושת אלפים יהודים, בהם תושבי הכפר "בר תנורא" אשר כל תושביו יהודים. את העלייה ההמונית של קהילת מוסול ליוותה פעילות מחתרתית. עלייתה של הקהילה התרחשה במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה". רבים הותירו רכוש רב מאחור. חלק עלו ארצה עוד קודם המבצע בדרכים שונות. ויקיפדיה
מתוך: סיפורו של סבא רבא ד"ר פאדל נביא
יהודי מוסול בעירק
מוסול היא עיר בצפון עיראק ובירת מחוז נינוה. העיר משתרעת על שני עברי נהר החידקל ובה חמישה גשרים המחברים בין שני עבריו..... את העלייה ההמונית של קהילת מוסול ליוותה פעילות מחתרתית. עלייתה של הקהילה התרחשה במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה". רבים הותירו רכוש רב מאחור. חלק עלו ארצה עוד קודם המבצע בדרך לא דרך.
מתוך: העלייה מעיראק לישראל 1951
יהודי מנוחין
יהודי מנוחין (22.4.1916-12.3.1999) היה כנר, ויולן ומנצח יהודי, יליד ארצות הברית, , שרוב הקריירה שלו כמבצע עברה עליו בממלכה המאוחדת. נחשב לאחד מגדולי הכנרים במאה ה-20. מנוחין התחיל ללמוד נגינה בכינור בגיל שלוש, אצל הכנר זיגמונד אנקר. הופעתו הראשונה ככנר סולן הייתה בגיל שבע, עם התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו.
מתוך: "אמא, תראי, לא אכזבתי אותך"
יהודי מצרים
יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר הוקמה על ידי פליטים מארץ ישראל שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.... הסכסוך המתלהט בארץ ישראל והמרד הערבי הגדול שפרץ בשנת 1936 הוסיפו גם הם שמן למדורה. גורמים לאומניים ואסלאמיסטים במצרים השתמשו בטרמינולוגיה גזעית בהתייחסם לסכסוך בארץ ישראל, בהשפעת התעמולה הפשיסטית. פרסומים אנטישמים גברו בתקופה זאת כולל תרגומים לערבית של מיין קמפף והפרוטוקולים של זקני ציון. על רקע זה פרצו במאי 1938 מהומות כנגד תושבים יהודים בקהיר, אלכסנדריה וטנטא, אך אלו נעצרו על ידי המשטרה המקומית. בשנת 1945 פרצו בשנית מהומות כנגד היהודים בקהיר ואלכסנדריה, בהם נהרגו כעשרה יהודים. המהומות התגלגלו במהרה לתקיפות גם כנגד מיעוטים לא-מוסלמים אחרים.
מתוך: מנהגי חג הפסח במשפחה
יהודי מקאקש - מלאח
שמו של הרבוע היהודי בערי מרוקו. בשנת 1492, כשהציף זרם מגורשי ספרד את ארצות צפון אפריקה הגיעו גליו עד למרקש, השולטאן קרא ליהודים לבוא ולהתיישב בה, ואז החלו לבנות את מלאח היהודי בהוראת הסולטאן הבניה החלה ב-1578 והסתימה ב-1622 עם בנית שער למלאח. רוב הבתים במלאח הם בתי חצרים. היהודים עסקו בעיקר במסחר. בעבר היו בתי המלאח מסוידים בכחול ולבן והיו בוהקים ונקיים. עד היום נותר במלאח השער בצבע ירוק על שם ר' חיים בן עטר. כיום רוב יהודי מרקש עזבו, ואלה שעדיין מתגוררים שם מבוגרים מאוד ואף נזקקים ומתקיימים מתרומות הקהילה הגדולה בקזבלנקה.
מתוך: הספרית של נשות נשיאי ישראל
יהודי מרוקו
יהודי מרוקו שמרו על זיקה חזקה לארץ ישראל לאורך הדורות, וקבוצות של יחידים עלו לארץ והיוו חלק משמעותי מהיישוב הישן. ניצני הפעילות הציונית המודרנית הופיעו החל מראשית המאה ה-20, ואיתם החלה להתגבר העלייה ממרוקו. גורמים חיצוניים כגון פרעות כנגד יהודים גם כן האיצו את קצב העלייה. לאחר הקמת מדינת ישראל ועד שנת 1967 עלו אליה למעלה מ-250,000 יהודים ממרוקו, בעוד אחרים היגרו לארצות אירופה וצפון אמריקה ובעיקר לצרפת. בראשית המאה ה-21 נותרו במרוקו עצמה כ-2,500 יהודים.
מתוך: סיפורה של ג'נט קליין
יהודי מרוקו במלחה"ע השנייה
בקיץ 1940 עברה גם מרוקו לשלטון וישי. חוקי האפליה פגעו ביהודי מרוקו יותר מיהודי אלג'יריה ותוניסיה, על אף שהאוכלוסייה המוסלמית במרוקו, בשונה מהמדינות האחרות, לא ניצלה את המצב לפגיעה ביהודים. יהודי מרוקו ביצעו עבודת כפייה בפיקוח צרפתי. בנובמבר 1942 נכבשה מרוקו בידי ארצות הברית, וביוני 1943 בוטלו החוקים שהפלו את היהודים לרעה. (ויקיפדיה)
מתוך: עבודה זה בריאות – אליהו כהן
יהודי נודד
כינוי ליהודים שנדדו באירופה ממדינה למדינה ועסקו במסחר
מתוך: היהודי הנודד