מאגר סיפורי מורשת

הספה ונרדם,היא פתחה את הדלת ויצאה מהבית. כשהתעורר גילה שהיא נעלמה. חיפשו אותה בכל מקום, בגנים ציבוריים, בבתי חולים ואז אחרי שש שעות צלצל הטלפון. הודיעו לאבא שנמצאה אישה עם אגן שבור ואושפזה. אמא עברה ניתוח במהלכו השתילו לה פלטינות, אך גופה דחה את השתלים והם הוצאו. היא נשארה עם פצע פתוח. אבא קיבל את זה מאוד קשה ומצבו הבריאותי והנפשי התדרדר. הוא שכח לקחת את התרופות שלו וחלה, כך הגיע לידי מצב קשה עם מים בריאות ונאלץ להתאשפז. אבא ואמא היו מאושפזים באותו בית-חולים ומשם נלקחו שניהם להחלמה. אחרי שבוע אבי שוב הרגיש לא טוב. אחותי הגיעה מארצות הברית ויחד איתה נסענו – כל האחים לבית החולים. הרופא אמר לנו שאין מה לעשות כרגע והציע שנשוב לבקרו ביום המחרת. בשבת בארבע לפנות בוקר התקשרו אלינו והודיעו שאמא במצב קשה. באותו בוקר אמא נפטרה.

באתי לאבא לבקרו ודברתי איתו. אני הייתי בתו האהובה. הוא פינק אותי מאז ומעולם, ראיתי את סבלו ולא יכולתי לעשות עוד דבר למענו. מאז שאני זוכרת היה אבא נוהג לומר בצחוק, שכשאשתו תמות בבוקר הוא ימות בערב של אותו יום. לעת ערב החזיר גם אבא את נשמתו לבורא. הוריי נפטרו בשיבה טובה.

קברנו את שניהם יחד ביום ראשון. אבי ואמי היקרים, בחייהם ובמותם לא נפרדו. אנו מקפידים לקיים את רצונם וממשיכים לשמוח ולשמור על אחדות המשפחה.

יהי זכרם ברוך

החיים הטובים

לאורך השנים היה מצבנו הכלכלי טוב. שמרנו על קשר חם וקרוב עם המשפחה המורחבת בארץ ובעולם. ומקפידים גם כיום להשתתף בכל האירועים המשפחתיים. טיילנו עם הילדים ובכל מקום שביקרנו נסענו איתם, בילינו במועדונים בתל-אביב, בדרום אמריקה ובעוד הרבה מקומות בעולם.גם היום אנחנו ממשיכים לבלות עם הילדים והנכדים. זכינו לתשעה נכדים נפלאים, כן ירבו, ואלה שמותיהם: אלינור, אור-ציון, אוריין , נויה, הילית, עמית, מורין, רני ורועי.

העשרה

יהדות מרוקו: "לאורך הדורות יהדות מרוקו הייתה מרכז ליצירה תרבותית, ספרות עשירה ושירה עברית חוברו בה על ידי דורות של מלומדים יהודים. מורשת יהדות ספרד של ימי הביניים השתלבה בתרבות של יהודי מרוקו לאחר גירוש ספרד, והשפעתה ניכרת במסורות המוזיקה, לשונות, פסיקה הלכתית, אמנות ועוד.

יהודי מרוקו שמרו על זיקה חזקה לארץ ישראל לאורך הדורות, וקבוצות של יחידים עלו לארץ והיוו חלק משמעותי מהיישוב הישן. ניצני הפעילות הציונית המודרנית הופיעו החל מראשית המאה ה-20, ואיתם החלה להתגבר העלייה ממרוקו".

היהודים במרקש – מלאח: "שמו של הרבוע היהודי בערי מרוקו. בשנת 1492, כשהציף זרם מגורשי ספרד את ארצות צפון אפריקה הגיעו גליו עד למרקש, השולטאן קרא ליהודים לבוא ולהתיישב בה, ואז החלו לבנות את מלאח היהודי בהוראת הסולטאן הבניה החלה ב-1578 והסתימה ב-1622 עם בנית שער למלאח. רוב הבתים במלאח הם בתי חצרים. היהודים עסקו בעיקר במסחר. בעבר היו בתי המלאח מסוידים בכחול ולבן והיו בוהקים ונקיים. עד היום נותר במלאח השער בצבע ירוק על שם ר' חיים בן עטר. כיום רוב יהודי מרקש עזבו, ואלה שעדיין מתגוררים שם מבוגרים מאוד ואף נזקקים ומתקיימים מתרומות הקהילה הגדולה בקזבלנקה.

תכנית הקשר הרב דורי , תשע"ה, 2015 מנחה נחמה כהן