מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משק כנפי ההיסטוריה
אירוע שצופים בו בעת התרחשותו וחשים כי יש לאירוע משמעות היסטורית, פרטית או כללית
מתוך: יששכר בן דב
משק מעורב
משק המבוסס על מספר ענפים כלכליים. כתוצאה מגיוון הענפים אין משק כזה תלוי תלות בלעדית ומכרעת בענף אחד בלבד. משק מעורב יכול שיתיחס למשק חקלאי בודד בתוך המדינה או לחקלאות המדינה כולה.
מתוך: סיפורה של סבתא חווה פלג
משק מעורב
משק המבוסס על מספר ענפים כלכליים, להבדיל ממשק חד-יבולי. כתוצאה מגיוון הענפים אין משק כזה תלוי תלות בלעדית ומכרעת בענף אחד בלבד. משק מעורב יכול שיתיחס למשק חקלאי בודד בתוך המדינה או לחקלאות המדינה כולה
מתוך: האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו
משק משפחתי
משק חקלאי הינו חלק מנחלה המחולקת לשני חלקים עיקריים: חלק המיועד למגורים של בעלי הנחלה, וחלק המיועד לפעילות החקלאית. (ויקיפדיה)
מתוך: מהעיר אל הכפר
משק עזר
משק עזר הוא משק קטן המיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי מצומצם, הכולל בדרך כלל גן-ירק, לול לעופות ועצי פרי.
מתוך: סבא אבי וחבית היין
משק עזר
משק קטן (בקריית חיים של דונם אחד) השייך ליחידת דיור אחת והמיועד לעיבוד חקלאי מצומצם. כולל בדרך כלל עצי פרי, גינת ירק ועופות. בקריית חיים נועד לסייע לעובדים השכירים במשק הבית ובפרנסתו
מתוך: הסיפור של סבא צביקה – קריית חיים
משק עזר
משק עזר הוא יחידה הדומה לנחלה במושב, אך לרוב קטנה ממנה. השטח היה מיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי.
מתוך: סיפורי ילדות בפרדס חנה
משק עזר
משק עזר משק עזר הוא משק קטן המיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי מצומצם, הכולל בדרך כלל גן⁻ירק, לול לעופות ועצי פרי. במושבים יש משקי עזר ששימשו בעלי מקצועות חופשיים שעבדו כשכירים במושב וגרו בו, כגון רופא, אחות, איש⁻תחזוקה ועוד, ואפשרו לעובד להגדיל את ההכנסה מעבודתו כשכיר בשעות הפנאי על ידי גידול ירקות פירות או בעלי חיים. השטח של משק העזר הוא בדרך כלל בין 2 ל⁻5 דונם וכולל את יחידת המגורים. משק עזר הוא יחידה הדומה לנחלה במושב, אך לרוב קטנה ממנה: השטח מיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי. מתוך ויקיפדיה
מתוך: סבא משה מגדל תוכונים
משק עזר
משק עזר הוא משק קטן המיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי מצומצם, הכולל בדרך כלל גן-ירק, לול לעופות ועצי פרי. במושבים יש משקי עזר ששימשו בעלי מקצועות חופשיים שעבדו כשכירים במושב וגרו בו, כגון רופא, אחות, איש-תחזוקה ועוד, ואפשרו לעובד להגדיל את ההכנסה מעבודתו כשכיר בשעות הפנאי על ידי גידול ירקות פירות או בעלי חיים. השטח של משק העזר הוא בדרך כלל בין 2 ל-5 דונם וכולל את יחידת המגורים. משק עזר הוא יחידה הדומה לנחלה במושב, אך לרוב קטנה ממנה: השטח מיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי.
מתוך: העלייה לישראל של סבא מרדכי ביטון
משק עזר
משק שבני המשפחה מגדלים על מנת להשתמש בו לצרכי הבית- כולל מזון ובעלי חיים. כמו כן יכול לסייע להתפרנס במידת הצורך.
מתוך: נאוה מגנאזי מספרת לעילי
משק עזר
משק עזר הוא משק קטן המיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי מצומצם, הכולל בדרך כלל גן-ירק, לול לעופות ועצי פרי. במושבים יש משקי עזר ששימשו בעלי מקצועות חופשיים שעבדו כשכירים במושב וגרו בו, כגון רופא, אחות, איש-תחזוקה ועוד, ואפשרו לעובד להגדיל את ההכנסה מעבודתו כשכיר בשעות הפנאי על ידי גידול ירקות פירות או בעלי חיים. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא שרה גויטע – אביטוב
משק עזר
משק עזר הוא משק קטן המיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי מצומצם, הכולל בדרך כלל גן-ירק, לול לעופות ועצי פרי. במושבים יש משקי עזר ששימשו בעלי מקצועות חופשיים שעבדו כשכירים במושב וגרו בו, כגון רופא, אחות, איש-תחזוקה ועוד, ואפשרו לעובד להגדיל את ההכנסה מעבודתו כשכיר בשעות הפנאי על ידי גידול ירקות פירות או בעלי חיים. השטח של משק העזר הוא בדרך כלל בין 2 ל-5 דונם וכולל את יחידת המגורים. משק עזר הוא יחידה הדומה לנחלה במושב, אך לרוב קטנה ממנה: השטח מיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי.
מתוך: סיפור העלייה של תמר ספיר
משק פועלות
משקי פועלות היו משקים חקלאיים לנשים פועלות וחלוצות ביישוב העברי בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20.
מתוך: החיים של ערגה בכפר ויתקין
משק פועלות
ביוגוסלביה נאספו ניצולי השואה רבים, והשלטונות ראו בעין יפה את פינוים. היעד לאיסוף מעפילים היה נמל באקאר בצפון יוגוסלביה. בנמל ספליט העלו נתב כדי לעבור בשדות המוקשים. בבקאר נעשו התקנות דרגשים הצטיידו במזון, בעיקר במנות קרב אמריקניות. בליל 24/25 ביולי 1946 הגיעו המעפילים והועלו לאונייה. תוך כך התברר שאחד הדוודים התקלקל וצוות המכונה ניסה לתקנו. על אף התקלה יצאה האונייה בשעה 0:600 ביום 25 ביולי כשהיא נושאת 2,678 מעפילים. ההפלגה תוכננה לחמש יממות וכך גם המים והמזון. היומיים הראשונים עברו במזג אוויר טוב. ביום השלישי באזור האיים היוניים תקלה בדוודים והאונייה נעצרה. מתחקיר עלה שצפיפות המעפילים במדורים הפריעה לבדיקות גובה הדלק במיכלים, וכאשר השתמשו בנוזל שבתחתית, המיכל הכיל מי ים ונגרם נזק למבערים.[5] החשמל כבה והמאווררים לא פעלו. האנשים עלו לסיפון האנייה קיבלה הטיה מסוכנת. האלחוטן שלח קריאת SOS הוקם קשר עם הצי הבריטי משחתת בריטית הגיעה והסתלקה בלי להגיש עזרה. מאוחר יותר טענו הבריטים שהקריאה הייתה ניסיון לרמאות מצד ההגנה. מנקודת ראות הבריטים, מעצר בלב ים לא היה מאפשר להם להחרים את האונייה. וודאי לא כאשר האנייה ביקשה עזרה והבריטים גררו אותה לחיפה. מצד שני חששו הבריטים שאוניית מעפילים תתפרץ ותוריד אנשים לחוף. תכננו את מעשיהם לעצור את הבאים מיד בכניסה למים טריטוריאליים שהיו אז 3 מיל ימי מהחוף. צוות המכונה התגבר על התקלה הם הבעירו לוחות עץ שפורקו מהדרגשים. שאבו דלק ממיכל נקי והעלו את לחץ הקיטור בדוודים. המשך השייט ב-10 קשר לחיפה. בקרבת חופי הארץ נתפסה על ידי שלוש משחתות בהובלת HMS VENUS. התקיימה התכתשות בין המעפילים לבין הנחתים הבריטיים שחלקם נזרקו למים. ההגנה הובאה לחיפה ב-29 ביולי 1946 וצורפה לצי הצללים. הצוות התערב בין המעפילים שהועברו למחנה המעצר בעתלית.[6] עד אז הייתה זו הכמות הגדולה ביותר של מעפילים שהובאה באנייה אחת. השיא נשבר על ידי האקסודוס שהביאה 4,500 מעפילים ביולי 1947.
מתוך: חולצה רוסית וחצאית הפועל