מאגר סיפורי מורשת

הוריו של סבא ומשפחותיהם

אביו של סבא – חיים (סבא רבא שלי), נולד בשנת 1904, בן למרדכי ויוכבד כ"ץ. הוא נולד בעיירה סדגורה, עיירה קטנה ליד העיר צ'רנוביץ'. כשהוא נולד המקום היה בשליטת הממלכה האוסטרו-הונגרית. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לתחומי רומניה וכיום המקום נמצא בתחומי אוקאינה.סבא רבא היה השלישי בין ששה אחים = אברהם (אדולף), משה, חיים (קרל), אריה (ליאון), צבי (הרמן), יצחק (איז'ו). משה וחיים הגיעו יחד לארץ ישראל (פלשתינה) בשנת 1926 ונשארו בה עד יום מותם. משה התחתן עם צפורה ונולדו להם שני ילדים. בנם הבכור מרדכי (מתי) נהרג בשנת 1964 בפעולה ברמת הגולן שהייתה אז בידי הסורים. בתם רותי נפטרה לפני כשנתיים מסרטן. אברהם ויצחק נהרגו בזמן מלחמת העולם השנייה. אשתו של אברהם (הנציה)  וביתם היחידה (מליטה) הגיעו לארץ אחרי מלחמת העולם השנייה. בתו, שהיא בת קרוב ל-90 היום, חיה בחולון. יצחק לא היה נשוי. אריה וצבי, עברו את השואה באירופה והגיעו ארצה עם סיומה. אריה הגיע לארץ עם אשתו (אווה) ובתם היחידה חנה. חנה חיה כיום בישוב אלקנה. צבי הגיע עם אשתו (גיזה, שהייתה אחותה הצעירה של הנציה, אשתו של אברהם). לא היו להם ילדים.

סבא רבא חיים נפטר בישראל בשנת 1974. הוא קבור בבית העלמין חולון. אמו של סבא – מינה (סבתא רבתא שלי), נולדה בשנת 1905 בת לאליעזר ואידה יורש. היא נולדה בעיירה קטנה בשם קוריץ אשר בחבל ווהלין. כשהיא נולדה המקום היה חלק מפולין וכיום הוא חלק מאוקאינה. סבתא רבתא היתה הבכורה בין ארבעה אחים = מינה, בוניה, פנינה, ברוך. מינה הגיעה לארץ ישראל בשנת 1926 ונשארה בה עד יום מותה. בוניה וכל משפחתה (בעל ושלושה ילדים) נספו בשואה. פנינה הגיעה ארצה לפני מלחמת העולם השנייה. כאן התחתנה עם נתן גלזר ונולדו להם 3 ילדים. בנה הבכור (אהרון-אהרל'ה) נהרג במלחמת יום הכיפורים, במוצב על גדות תעלת סואץ. בנם הצעיר (עמוס) נפטר מדום לב. בתם (עדנה) חיה היום בקריית אונו. ברוך התחתן וילד שני ילדים. אשתו ושני ילדיו נספו בשואה. הוא עצמו הצליח לברוח לברית המועצות. הוא התחתן שם בשנית (שם אשתו השנייה – דורה) ועלה לישראל בסוף שנות ה-50.

סבתא רבתא מינה נפטרה בשנת 1986. היא קבורה בבית העלמין חולון.

סבא וסבתא של סבא

סבא

סבא אבי נולד בבית יולדות ברחובות ביום 16.6.1946 (י"ז בסיוון, תש"ו), בן למינה (לבית יורש) וחיים כ"ץ ואח לרעיה.

סבא אבי בן שנה

המשפחה גרה בתל-אביב ברחוב יוסף אליהו שלוש, בית מספר 15. הרחוב נמצא ממש ליד היכל התרבות של היום. סבא למד בבית ספר הכרמל שני שלישים של כיתה א' (כשסבא למד בבית ספר יסודי, שנת הלימודים הייתה מחולקת לשלושה שלישים). לקראת השליש השלישי של שנת הלימודים עברה המשפחה לקריית אונו, לרחוב יוסף טרומפלדור 2. שם הלך לבית ספר ניר. בקריית אונו היה להם בית קטן עם חלקת אדמה קטנה. קראו לזה "משק עזר". בחלקת האדמה המשפחה גידלה ירקות (עגבניות, מלפפונים, בוטנים ועוד…) ופירות (גויאבה, שסק, קלמנטינה ותפוזים ועוד..).  לצריכה עצמית. באותן השנים, הנסיעה מקרית אונו לתל אביב לקחה הרבה זמן. אוטובוסים היו מעט ומכונית פרטים לא היתה.

אבא של סבא עבד בתל אביב. יצא בבקר מוקדם וחזר בערב מאוחר. לכן, אמא של סבא היתה אחראית על משק העזר. עם השנים, זה הפך להיות קשה עבורה.

סבא אבי עם שיח בוטנים

לאחר כ-4 שנים, לקראת סוף כיתה ה', עברה המשפחה חזרה לתל-אביב – לשכונת יד אליהו, רחוב עין גב 10. סבא למד בבית ספר גיבורי ישראל עד סוף כתה ח' (באותן השנים בבית ספר יסודי היו ח' כיתות). החל מכיתה ו' עד סוף התיכון היה סבא בתנועת הנוער של השומר הצעיר, בה גם היה מדריך. והחשוב מכל – שם הוא פגש את סבתא! בשנת 1960 התחיל סבא את למודי התיכון שלו. הוא למד בבית ספר מקצועי באורט יד אהרון סינגלובסקי במגמת אלקטרו מכניקה (חשמל). את הלמודים האלה סיים בקיץ 1964.

סבא אבי בתיכון אורט סינגאלובסקי

בינואר 1965 התגייס סבא לצבא, לנח"ל מוצנח במסגרת גרעין שגיא של השומר הצעיר. סבא היה חובש קרבי ובמילואים תפקד כחובש גדודי של הגדוד בו שרת. כל שנות שרות המילואים שלו עשה סבא בחטיבת הצנחנים 55 – חטיבת משחררי ירושלים. במלחמת ששת הימים השתתף סבא בקרבות על ירושלים ובמלחמת יום הכיפורים היה ביחידות הראשונות שצלחו את תעלת סואץ.

אחרי הצבא היה סבא כשנתיים חבר קבוץ ניר עוז שנמצא בחבל אשכול מול רצועת עזה. שם, ביום 7.7.1968 סבא וסבתא התחתנו! כיום הם הורים גאים לשלושה ילדים וסבים עוד יותר גאים לחמישה נכדים.

סבא וסבתא בחתונה

בשנת 1969 התחיל ללמוד בשלוחה של הטכניון בבאר שבע – הנדסת מכונות וסיים, בהצטיינות, בשנת 1973. בשנת 1985 סיים סבא תוך שנה אחת למודי מנהלים עסקים לתאר שני באוניברסיטת בר אילן.

בשנות העבודה שלו עסק סבא בשני תחומים עיקריים:

א.      אנרגיה (בעיקר בחברת אורמת טורבינות). התפקיד האחרון שלו שם היה מנהל התפעול של תחנות הכח הגיאוטרמיות של אורמת בארה"ב.

ב.      יצור תרופות – כסמנכ"ל הנדסה בחברת אינטרפארם (ביוטכנולוגיה) וכמנהל פרוייקטים עצמאי בתכנון והקמה של מפעלים חדשים ושדרוג של מתקנים קיימים (ביוטכנולוגיה, ייצור יבש-טבליות, קפסולות וכד', בתי חיות, מעבדות ועוד).

סבא אבי ויין

"הרומן" של סבא עם יין התחיל לפני הרבה שנים.

בבית הוריו, בעיקר בגלל מצבם הכלכלי בתקופת הצנע, לא היה יין בכלל. גם אחרי זה, אם היה יין בביתם, זה היה יין קידוש. בתחילה, אהב סבא יינות מתוקים. למשל, ליקרים (תפוזים – קוואנטרו), יין קונדיטון (יין אדום מאד מתוק), ליקר דובדבנים (וישניאק ופיטר הירינינג).

לפני כ- 25 שנה, השתתפו סבתא וסבא בסדנת טעימות של יין. זה גרם לסבא להבין מהו עולם היין "האמיתי". מאז הוא הפסיק לשתות יינות מתוקים. כיום הוא שותה יינות יבשים (לא מתוקים), בתחילה רק יינות אדומים ובשנים האחרונות גם יינות לבנים. לפעמים גם "חוטא" ביינות לבנים חצי יבשים [שיש בהם קצת מתיקות] (גווירצטרימינר), יינות קינוח לבנים (מוסקט ואחרים), ויינות מחוזקים (פורט). חשוב לציין כי סבתא גם היא אוהבת מאד לשתות יין והיא שותפה מלאה בכל "החגיגה" הזו.

אהובים עליו במיוחד:

א. יינות אדומים: קברנה סוביניון, מרלו, סירה/שירז ובלנדים (תערובות) שונים.

ב. יינות לבנים: שרדונה, ויונייה, סוביניון בלאן ובלנדים שונים.

סבא שותה, בעיקר, יינות מתוצרת ישראל. הוא אוהב גיוון ולכן הוא שותה יינות מהרבה יקבים. במשך השנים היו בבית יינות מיקבים שונים: יקב רמת הגולן (בעיר קצרין), יקב הנס שטרנבאך (במושב גבעת ישעיהו), יקב ספרה (בגבעת ישעיהו), יקב צרעה (בקבוץ צרעה), יקב טוליפ (בכפר תקוה), יקב שורק (בקבוץ נחשון). יקב קסטל (מושב רמת רזיאל), יקב גיזו (במושב גיזו), יקב אדם (בכוכב יאיר), יקב צ'ילאג (ביהוד) ועוד הרבה אחרים.

לפני כ-5 שנים סבא החליט שברצונו להיות קצת יותר מקצועי בתחום. כלומר, להבין טוב יותר את עולם היין. הוא השתתף בקורס עשיית יין שהתקיים בבית הספר לעשיית יין של יקב שורק שבקיבוץ נחשון. בקורס הזה הוא למד לעומק את המושגים השונים ואת תהליך ייצור היין החל מהבציר ועד לבקבוק (הכנסת היין לבקבוקים). בקורס הם הכינו יין בכלי שנקרא דימיג'אן – כלי זכוכית בצורת אגס, בנפח של כ-25 ליטר (כידוע, ברוב המקרים מכינים יין בחביות מעץ). סבא מאד אהב את זה למרות שהתוצאה (הטעם של היין), הייתה ככה-ככה..כיום, סבא ביחד עם חבר שלו, מייצרים יין בחבית מעץ בנפח של כ – 200 ליטר. הם בחרו את הענב סירה מכרם ספסופה שבגליל. היין יהיה מוכן לשתייה בעוד שנה עד שנה וחצי.

הזוית האישית

אלה: אני נהניתי מאוד לעבוד עם סבא, למדתי הרבה עליו ועל חייו (בעבר ובהווה). נהניתי ללמוד על תהליך ייצור היין. סבא היה שותף מעולה ואני אשמח לעשות איתו עוד עבודות.

אבי: לאלה, אהבתי מאד את העבודה המשותפת איתך. שמחתי שאהבת ללמוד על תהליך ייצור היין ועל התעניינותך בשלבים השונים של חיי. מאד התרשמתי משליטתך בתכנת ה-PP.