מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מהעיר אל הכפר

אני עם סבתא רבתא שוש וסבא רבא איתן
סבתא רבתא שושנה
החיים בכפר יהושע במשק משפחתי

שמי שוש ארזי ואספר את סיפור המעבר לחיים משותפים בכפר יהושע יחד עם בעלי איתן (ז"ל).

בילדותי ובתקופת נעוריי גרתי בחיפה ברחוב פבזנר, עם הוריי, לצד וסבי וסבתי. את איתן בעלי (ז"ל) הכרתי בשנת 1959 והתחתנו גם כן בשנה זו. לאחר החתונה עברנו ביחד לבית הוריו במושב כפר יהושע, ועמלנו ביחד על המשכיות הקמת המושב ועבודה חקלאית במשק משפחת ארזי. במושב היה נהוג כי בקומה אחת גרים ההורים, ובקומה מעל גר הילד הממשיך את תחזוקת המשק והחקלאות.

היתה זו בניית בטון, ריצוף טרצו, והיה חדר לכל ילד, מקלחת ושירותים. היו תשתיות יחסית מותאמות וברמת גימור גבוהה. הבתים במושב נבנו בזמנו על ידי הגרים בהם, סבא וסבתא של סבא רבא שלי.

עם המעבר שלנו לכפר יהושע עבדתי במשק ובמשתלה והחלפתי את הוטרינר. הייתי אחראית על הזרקה והאכלת העגלים והפרות, לטפל בכל המחלות. החגים עבורי היו מיוחדים מאוד, זה לא היה דומה בכלל לעיר. הכנו עגלות וכרכרות, תוצרת המשק, וכל חג היה מיוחד במינו, המסיבות היו סביב החקלאות והתבואה. הייתה עזרה הדדית בין כל המשקים והשכנים, כולם עזרו תמיד אחד לשני מבלי לבקש או להרגיש שמישהו חייב. חיינו כמו משפחה אחת גדולה. אלו דברים שלא אפיינו את העיר. בחיפה דיברתי ביידיש ובעברית, ואילו בכפר יהושע דברו רק עברית. עבודה עברית ושפה עברית זה היה הכי חשוב עבור הציונים של העמק.

בהתחלה במשק היתה רפת חליבה, אחר כך תערובת וקש לעגלים. כל בוקר עבדנו כשעתיים ברפת ואחר כך היינו נוסעים למשתלה. משתלה גדולה של אגסים ותפוחים. איתן היה מרכיב ואני הייתי קושרת. תמיד היתה עבודת צוות של שני בני הזוג במשק. יש לנו ארבעה ילדים, הילדים היו שותפים בעבודה בחקלאות. תמיד עזרו במשתלה, בחצר ובכוורות. כל ילד היה עוזר בעבודה משעה ארבע אחרי הצהריים, ואז היו הולכים לחצר.

בנוסף היו חוגים לילדים: סיף, ריקודים, בעיקר התעמלות וריקודים. החוגים היו פעמיים בשבוע, ובכל היתר היו עוזרים בחצר. לא הייתה טלוויזיה. כולם היו עוזרים במשק והיו אוכלים ומתרחצים והולכים לישון. חברי המושב היו אחראים עבור הדברים שיגיעו ויהיו במושב, כל אחד השפיע על החיים במושב והיה מעורב. לכל נושא היתה ועדה במושב שהיתה אחראית עליו ולכך שיהיו דברים מיוחדים שהשפיעו על החיים במושב. אני הייתי בוועדת בריאות, היינו ארבע-חמש חברות בוועדה, שריכזה את כל הנושאים והאחריות על הטיפול ברפואה בכפר. דאגנו שיהיה רופא שיטפל באנשי הכפר, שיהיו בדיקות וכולם יקבלו עזרה ומענה.

החיים בכפר מאופיינים בחיי קהילה, ערבות הדדית, ועבודה משותפת למען הקהילה. בעבר כולם הכירו את כולם ועזרו מאוד, היום אולי טיפה פחות כי המושב גדל. אבל הדור הצעיר מכיר, מעורב ועוזר אחד לשני כמעט כמו בעבר.

הזוית האישית

אייל: לסיכום, אני חושב שהחיים במושב טובים יותר מהעיר. המעבר מהעיר אל הכפר של סבתא שוש דומה למעבר של משפחתי מהעיר אל הכפר. חיים משותפים וקהילה מסביב, אווירת מושב, חקלאות, יש סביבה חברית, חיים ממש כולם ביחד ועוזרים אחד לשני.

סבתא שוש: כמה אני שמחה שאייל ומשפחתו הקימו בית במושב והם חלק גדול מהקהילה, שמחתי לספר שמשפחתי לקחה  חלק חשוב בהקמת המושב ממש מהיסוד. סבא רבא של ביתי שולי, סבתא של אייל, בנה את מגדל המים, שהיה חלק מבניית התשתיות במושב, וכל אחד מבני המשפחה לקח חלק פעיל בהקמת כפר יהושע וחלק משמעותי מהערכים עליהם גדלנו.

מילון

משק משפחתי
משק חקלאי הינו חלק מנחלה המחולקת לשני חלקים עיקריים: חלק המיועד למגורים של בעלי הנחלה, וחלק המיועד לפעילות החקלאית. (ויקיפדיה)

טרצו
טֱרַצוֹ, או בכינויו הנפוץ: בָּלָטָה (בעברית: אֲרִיחַ רִצְפָּה; מַרְצֵפָה), הוא שם לאריחי ריצוף משוייפים העשויים מבטון לבן וחצץ (אגרגט) ולעיתים גם פיגמנטים שונים. בנוסף למרצפות, ניתן ליצור בטכנולוגיית הטרצו משטחים גדולים, מדרגות, ועוד. אריחים שבהם האגרגטים (חלק החצץ) הם זעירים מכונים אריחי שומשום. מקור השם הוא העיירה Terrazzo באיטליה, שם כנראה, החלו לערבב אגרגטים במלט לרצפה בדוגמאות שונות וללטש, את הרצפה עד לקבלת מראה מבריק ומגוון. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”עבודה עברית ושפה עברית זה היה הכי חשוב עבור הציונים של העמק“

הקשר הרב דורי