מאגר סיפורי מורשת

שמי חווה פלג נולדתי בשנת 1956 במושב מדרך עוז.

מושב מדרך עוז הוא מושב חקלאי, ולהורי היה משק מעורב (משק שבו יש מגוון של גידולים שונים) שבו גידלו בעלי חיים: פרות לחלב, עגלים לבשר, כבשים גם לחלב וגם לבשר, לול תרנגולות וסוסים לרכיבה ולהובלה.

במשק היו לנו גם גידולי תבואה לבעלי החיים, וגידולי ירקות לצריכה ביתית, ולמכירה. גם עצי פרי גידלו הורי לצריכה ביתית. למעשה המשק סיפק למשפחה שלנו את רוב הצריכה.

אני ויתר אחיי ואחיותיי היינו שותפים מלאים לעבודה במשק אם זה באיסוף ביצים מהלול, או חליבת הפרות והכבשים, או ליקוט ירקות ורכיבה על הסוסה, על מנת להביא את היבולים מהשדה הביתה.

זכורות לי הרבה חוויות מהפעילות במשק שאהבתי לעשות, בעיקר אהבתי לרכב על הסוסה שקראו לה פנינה. פנינה הייתה סוסה ממושמעת, ואהבה את בני המשפחה, לכן מגיל צעיר הייתי שמה לה אוכף, ורוכבת עליה להנאתי או להובלת גידולים, שקצרנו וליקטנו מהשדה. באחת הפעמים החוויה הייתה אחרת, רכבתי על פנינה  בדהירה מהירה, כשלפתע נשמע רעש חזק של אופנוע, הסוסה נבהלה וקפצה, ואני נפלתי בין רגליה. הסוסה נעצרה בחריקה על מנת לא לפגוע בי, הסתובבה אלי והמתינה עד שאוכל לצאת בשלום מהנפילה.

החיים במושב בילדותי היו חיים צנועים ומהנים מאוד, למרות שלא היו לנו הרבה מותרות, כמו שיש לילדים היום. דוגמה: בילדותי לא הייתה מצלמה בכל בית, כשרצו להצטלם היה צריך להזמין צלם מקצועי,  שהגיע לצלם את כל בני המשפחה. בדרך כלל הצלם הוזמן לפני חגים ואירועים מיוחדים, ולכבוד האירוע היו קונים בגדים חגיגיים וחדשים. אני זוכרת את זה כחוויה טובה ומרגשת, בדומה לאווירת חג שאחריה המתנו ארוכות ובמתח, עד שהגיעו התמונות מהצלם.

הזווית האישית

אריאל: אני למדתי על סבתא שלי הרבה מאוד והיה לי כיף לשמוע על ילדותה ועל החיים במושב ובמשק.

סבתא חווה: היה לי כיף לשתף את הנכד שלי בחוויות מהעבר שנהניתי להיזכר בהם.