מאגר סיפורי מורשת

שמי גיא ישראלי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתי, שרה גויטע, במסגרתה אנו מתעדים את חייה של סבתא.

שרה גויטע אביטוב נולדה בתאריך 30.8.1950. שמם של הוריה היה יעקוב גוטווילינג ומרים זילברברג שהתחתנו עוד בפולין לפני המלחמה. הוריה הגיעו מפולין דרך רוסיה. אבא שלה שירת בצבא הפולני שהיה מסופח לצבא הרוסי. כאשר נפצע, עברו לרוסיה. כשהחלים חזר לפולין לחפש את משפחתו ולא מצא, מלבד אח אחד (מאיר) שנסע וחי את חייו בקנדה שם הקים את משפחתו. משפחתה של אימא שלה עברה לרוסיה איתם ומשם למחנה מעבר בגרמניה ומשם עלו לישראל (בהרכב כמעט מלא חלק חברו לברזיל), דרך מחנה מעבר בגרמניה יחד עם שני האחים של סבתא שלי. סבתי שרה נולדה בישראל.

סבתא מספרת: "את ילדותי העברתי בצפון הארץ. התחלנו במושב בצת ועברנו לנהריה בעקבות עבודתו של אבא שלי שהיה מורה בבית הספר. השפות המדוברות בבית היו יידייש ובעיקר עברית. למדתי בבית הספר היסודי "דוד רמז" ובתיכון בנהריה. אהבתי ללמוד היסטוריה, עברית, גאוגרפיה ועוד. בצבא שירתי במשטרה צבאית. בצבא גם הכרתי את בן זוגי עד היום – שמעון, שגם שירת במשטרה צבאית. תחביביי מאז וכיום הם לטייל הרבה ולהכין תבשילים ומאכלים (שגיא הנכד שלי הכי אוהב). חפץ שעובר במשפחה מדור לדור הוא כוסות עשויות מכסף טהור של סבתא שלי שנרכשו עוד בפולין. מאז ומתמיד אהבתי את החגים. בילדותי התארחו בבית ואירחו חברים ועולים חדשים, וכיום אני מארחת תמיד את כולם."

בית ההורים

סבתא שרה נקראה בשמה גם כי זהו שם מהתורה וגם על שם סבתא של אבא שלה. בתחילת ילדותה גדלו באזור בצת שבגליל המערבי ליד הישוב שלומי, משם עברו בעקבות עבודתו של של אביה לנהריה.בבית היו שני חדרים, מטבחון, מקלחת ושירותים. אימא שלה הייתה עקרת בית וגם היה להם משק עזר כמו לול, גן ירק, עיזה. אימא שלה הכינה הכל לבד, מוצרים כמו: גבינה, שמנת, לבן.

הם שיחקו בשכונה והיו הולכים לים באזור שקרוב לשכונה עמידר. היו כמה בתי כנסת בקרבה. שמות ההורים: יעקב ומרים אביטוב (שם עברי) מתורגם מגוטווילינג. שמות האחים: שם אחיה ז"ל אברהם ,שם אחותה חנה. אביה היה מורה בבוקר בביה"ס יסודי (שמונה שנים) ואחר הצהרים לימד עולים חדשים שהגיעו מיגוסלביה והבלקן. אחיה אברהם ז"ל (נפטר לפני 20 שנה) ואחותה חנה עדיין חייה. אחיה אברהם (ז"ל), אהב מאוד ספורט ובעיקר ספורט ימי . לדוג לצלול ולדוג תת מימי והיו רוכבים לכיון ראש הנקרה ולשם היו שוחים לאי השחפים. היו חוזרים עם השלל לא תמיד בזמן.

חלק ממשפחתה של סבתא כיום

לקובץ התיעוד המלא: 

הזוית האישית

גיא הנכד המתעד: תודה רבה על שיתוף הפעולה. היה לי כיף, מאשיר ומעשיר בידע עליך, סבתא.