מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חריש פוליטי
כינוי לחריש שמטרתו לבסס את הבעלות והחזקה היהודית על קרקע שנרכשה. בדרך כלל כונה כך חריש באדמה אשר עיבודה עלול היה לגרור התנגדות אלימה והסתבכות משפטית ופוליטית ובמיוחד במקרים שהרכישה היתה כרוכה בפינוי אריסים ערבים שעיבדוה.
מתוך: חוויות מילדותי
חרל"פ
(או חרלפ) - שם משפחה הקרוי על שם ראש המשפחה ] הרב חייא מפולין, שהוא עצמו צאצא של חייא למשפחת דוד (נולד 1090-1080). פירוש השם חרל"פ הוא חייא ראש לגולי פולין (או פורטוגל.(
מתוך: ילדות מאושרת בירושלים של פעם – רעיה שגיא
חרם חברתי
בחרם חברתי מנדה חברה כלשהי אדם מסוים אל מחוץ לחברה. לעיתים מתבטא החרם גם בהימנעות ממתן שירותים מסחריים, קהילתיים וכלכלים לאותו אדם. בעדה החרדית בישראל משמש החרם החברתי ככלי ענישה. שימוש מוצהר בחרם חברתי ככלי ענישה קיים בקרב ילדים ונוער. עם זאת, מבוגרים עשויים גם הם לנקוט צעדים דומים, אך לרוב לא במוצהר, כיוון שניהול יחסים חברתיים בדרך זו נחשב לקיצוני ונתפס כהתנהלות ילדותית ופוגענית. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור ילדות של סבתא שושנה
חרמ"ש
חיל רגלים משוריין- יחידת חרמ"ש או יחידת "ברדלס" היה שמה של יחידת חי"ר מובחרת שפעלה בשטחי יהודה שומרון ועזה, והייתה תחת פיקוד המרכז ודרום בצה"ל. היחידה עסקה במגוון פעילות מבצעית כולל ביטחון שוטף, מעצר מבוקשים, סיכול הפגנות ופעולות טרור בלב שטחים עוינים ופעילות מסוערבת.
מתוך: מלחמת יום הכיפורים של סבא
חרמ''ש
חיל רגלים ממוכן (חי"ר ממוכן, חרמ"ש) הוא סוג של יחידת חיל רגלים (חי"ר), המצוידת ברכב מסוג כלשהו (נגמ"שים או נגמ"שי לחימה) לצורך תנועה אל שדה-הקרב ובתוכו, לצורך הלחימה עצמה.
מתוך: החיים בקיבוץ רוחמה
חרמון
הַר חֶרְמוֹן הוא ההר הגבוה ביותר בישראל. ההר נמצא בגבול הצפוני-מזרחי של ישראל, ומהווה קצהו הדרומי של רכס הרי מול הלבנון, המפריד בין לבנון וסוריה. שטח החרמון מחולק בין לבנון, סוריה וישראל. (ויקיפדיה)
מתוך: יהודית שוישה על אהבה ומלחמה
חרמזלך
כרמזלך (גם חרמזלך או בובלך, ביידיש: כרעמזלעך, ריבוי של כרמזל), הוא מאכל יהודי אשכנזי מסורתי הנאכל בפסח. הכרמזלך הן לביבות שטוחות מטוגנות העשויות מקמח תפוחי אדמה או מקמח מצה יחד עם ביצים. קיימת גרסה מלוחה עם מלח ופלפל שחור או גרסה מתוקה עם סוכר או דבש. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדות בעיר חיפה – רינה סיווני
חרמש
חרמש הוא כלי חקלאי המשמש לכיסוח של דשא או קציר של יבול. הוא מורכב מלהב מעוקל המותקן על מוט ארוך, על מנת שהאיכר יוכל לעבוד בעמידה. השימוש בחרמש נעשה באחיזת ידיותיו כך שהלהב בערך מקביל לקרקע, והזזת הזרועות מצד לצד. החרמש הופיע באירופה במהלך המאות ה-12 וה-13. בתחילה שימש בעיקר לכיסוח דשא אולם במאה ה-16 החליף את המגל בקצירת יבול. (ויקיפדיה)
מתוך: חייו של מרק גולדברג – סבא שלי
חרמש
חרמש הוא כלי חקלאי המשמש לכיסוח של דשא או קציר של יבול. קוצר בטרנסילבניה, רומניה. במדינות המתפתחות חלק מהקציר עדיין נעשה באמצעות חרמש. חרמש הוא כלי חקלאי המשמש לכיסוח של דשא או קצירה של יבול. הוא מורכב מלהב מעוקל המותקן על מוט ארוך, על מנת שהאיכר יוכל לעבוד בעמידה. השימוש בחרמש נעשה באחיזת ידיותיו כך שהלהב בערך מקביל לקרקע, והזזת הזרועות מצד לצד
מתוך: ילדותי בכפר שבתוך העיר
חרס
חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי. העיבוד כולל עיצוב (כיור), ייבוש ושריפה להקשייתו של המוצר. עם התפתחות החברה האנושית, תהליך השריפה עבר לכבשן. כאשר פריט החימר עבר רק יבוש, הוא התפרק במגע עם מים. השריפה גורמת לשינוי כימי בחימר, והופכת אותו לעמיד במגע עם מים. כלים וחפצי אמנות יוצרו מחרס, ובחברות מסוימות, אפילו פריטי פולחן. (ויקיפדיה)
מתוך: החלום שהתגשם – יצירות בקרמיקה