חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תקופת צנע
הַכְנָסוֹת המְדִינָה לֹא הִסְפִּיקוּ לְכָסוֹת אֶת ההוֹצָאוֹת הנִדְרַשׁוֹת, וְנוֹצַר מַצָּב כַּלְכָּלִי קָשֶׁה בּמְדִינָה הצְעִירָה, וְגַּם הָיָה מַחְסוֹר בְּמָזוֹן. כְּדֵי להִתְגַּבֵּר עַל המַצָּב הקָשֶׁה, הוֹדִיעַ רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה , דָוִד בֵּן גוּרְיוֹן, עַל הַנְהָגָת מִשְׁטָר צֶנַע. לְפִיו, יְחוּלְקוּ מוּצָרִים בְּכַּמּוּת מוּגְבֶּלֶּת וְשָׁוָה לְכֹל תּוֹשָׁב.
מתוך: סבתא צפורה ברנר עובדת מצטיינת
תקופת צנע
אחרי מלחמת השחרור המדינה קיבלה עצמאות, המצב בארץ היה קשה בעקבות העלייה הגדולה מכל קצוות תבל הגיעו עולים רבים והיה צריך לכלכל משפחות מרובות ילדים. לכן כל משפחה קיבלה תלושי מזון אל פי מספר הנפשות בבית כדי לקנות מוצרי מזון בסיסיים. המשפחה קיבלה פנקס אישי לפי קצבה קבועה . לכן חשוב היום להגיד תודה על מה שיש לנו .
מתוך: ארץ זבת חלב ודבש
תקופת צנע:
תקופת הצנע הייתה בישראל בין השנים 1949–1959. מטרתה של תקופת צנע זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.
מתוך: ההתמודדות עם השואה בביתי
תקופת קום המדינה
בעקבות החלטת האו"ם בדבר חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות - יהודית וערבית - פרצו מהומות בכל הארץ, שהפכו במהרה למלחמת העצמאות. ב-14 במאי 1948 (ה' באייר התש"ח) (יום לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל) קרא דוד בן-גוריון בטקס הכרזת העצמאות את מגילת העצמאות והכריז על הקמתה של מדינת ישראל. אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: צבאות מצרים, סוריה, ירדן ועיראק הצטרפו ללחימה. הסורים, הלבנונים והעיראקים פלשו מצפון, הסורים נבלמו בדגניה, העיראקים לא הצליחו במאמציהם לחצות את נהר הירדן ונבלמו על הגבול, הלבנונים נבלמו גם הם על הגבול. ממזרח פלש הלגיון הירדני, הוא כבש את ירושלים המזרחית וניתק את העיר המערבית - ירושלים הייתה נצורה. יחידות ההגנה הצליחו לבלום את המצרים באזור איסדוד ויחידות האצ"ל בלמו את המצרים באזור רמת רחל. בתחילת יוני הכריז האו"ם על הפסקת אש למשך חודש ימים, בזמן הפסקת האש הקימה המדינה את צבא הגנה לישראל. לאחר הפסקת האש הייתה ידו של צה"ל על העליונה והוא לקח יוזמה התקפית ולאחר חודשים ארוכים של לחימה הוכרזה ב-1949 הפסקת האש. במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות נקבעו קווי שביתת נשק, הקו הירוק, שהפכו להיות למעשה גבולות זמניים של המדינה.
מתוך: ניגון ההצלה
תקיעה
התקיעה נשמעת כקול ארוך ללא הפסקה (כמו טוווווווווו)
מתוך: גלגולו של שופר
תקיפת מטוס טופולב עיראקי בישראל
אירוע בו מטוס טופולב 16 עיראקי חדר לשטח ישראל ב-6 ביוני 1967, יומה השני של מלחמת ששת הימים, הפציץ את נתניה, מנחת מגידו ואת שדה התעופה הצבאי רמת דוד. המטוס הופל על ידי הכוחות הישראליים, אך התרסק על בסיס צה"ל, וכתוצאה מההתרסקות נהרגו 14 חיילי צה"ל וכן צוות המטוס העיראקי.
מתוך: רפי הותקף על ידי מטוס "טופולוב" עיראקי
תקליט
הוא אמצעי הקלטה ובייחוד אמצעי הפצה שיווק ושמיעה של מוזיקה. את התקליט והגרמופון להשמעת התקליטים המציא בארצות הברית בשנת 1887 הממציא היהודי אמיל ברלינר יליד העיר הנובר בגרמניה, שהיגר לארצות הברית בגיל 19. פטנט נרשם על ההמצאה ב־12 בנובמבר 1887.
מתוך: משפחה יהודית בליברפול
תקליט
תקליט הוא אמצעי הקלטה ובייחוד אמצעי הפצה שיווק ושמיעה של מוזיקה. שמות נוספים לתקליט הם: אריך-נֶגֶן, תקליט ויניל, אלבום מוזיקה. התקליט היה האמצעי הנפוץ ביותר לשמיעת מוזיקה במרבית שנות המאה ה-20. את התקליט והגרמופון להשמעת התקליטים המציא בארצות הברית בשנת 1887 הממציא היהודי אמיל ברלינר יליד העיר הנובר בגרמניה, שהיגר לארצות הברית בגיל 19. פטנט נרשם על ההמצאה ב־12 בנובמבר 1887. (ויקיפדיה)
מתוך: הפטיפון מתנת הבר מצווה
תקליט
אמצעי הקלטה ובייחוד אמצעי הפצה, שיווק ושמיעה של מוזיקה. שמות נוספים לתקליט הם: אריך-נֶגֶן, תקליט ויניל, אלבום מוזיקה. התקליט היה האמצעי הנפוץ ביותר לשמיעת מוזיקה במרבית שנות המאה ה-20. (ויקיפדיה)
מתוך: בשבילי החיים
תקליט
תקליט הוא אמצעי הקלטה ובייחוד אמצעי הפצה שיווק ושמיעה של מוזיקה. שמות נוספים לתקליט הם: אריך-נֶגֶן, תקליט ויניל, אלבום מוזיקה. התקליט היה האמצעי הנפוץ ביותר לשמיעת מוזיקה במרבית שנות המאה ה-20.
מתוך: חיים שכאלה